Follow Jinja_sailBoat on Twitter

Sponsored Links


Designed by:
SiteGround web hosting Joomla Templates
Jinja
סאל - עולם אחר. וגם - קסם בסוף! PDF Print E-mail
Written by Liat   
Thursday, 23 December 2010 20:52

הגענו לאי סאל שבקייפ ורדה אחרי שמונה ימים באוקיינוס ואחרי חצי שנה בערך של הפלגה במדינות ששייכות לאיחוד האירופי. ופתאום - משהו אחר. אי קטנטן, מוזיקה מקומית מתנגנת באופן קבוע ביום ובלילה, התושבים שחורים, דוברי קראולית (ולרוב יודעים גם אנגלית או צרפתית), חצי מהכפר סובב סביב הדייגים שהולכים וחוזרים עם המון דגים, שוטפים אותם, מנקים ומוכרים למקומיים ולתיירים ההמומים שצופים בהמולה.

גם כאן רואים את גודלה של חברת קוקה קולה - הכל כל כך בסיסי באי וממש אי אפשר להשיג דברים שבמקומות אחרים נפוצים, אבל כן יש קוקה קולה בכל מכולת ומסעדה. כשהגענו לPort de palmera, אחרי שמצאנו את מקומינו בין כ-30 יאכטות שהגיעו מהאיים הקנריים, נחנו ובערב יצאנו לגשש ולראות איפה אנחנו נמצאים. מכיוון שבספר היה רשום לא להשאיר את היאכטה לבד בחושך, עשינו סיבוב קצר בלבד וחזרנו לביתנו.

למחרת בבוקר יצאנו עם הדינגי, קשרנו אותה בחניית הדינגים וסירות הדייג והלכנו לחפש את המשטרה כדי לעשות כניסה מסודרת לקבוצת האיים. פגשנו אח ואחות צרפתיים שעגנו גם הם במפרץ וביחד חיפשנו את המשטרה. הם מצאו שוטר שדיבר צרפתית שהוביל אותנו למקום הנכון. משרד המשטרה היה פתוח, השוטר נכח במקום, אבל אמר - תחזרו מחר בבוקר, עכשיו אי אפשר. לא הבנו למה, אבל לא נורא. משם לקחנו Aluger - מיניבוס לעיר Vila espargos. גם בפלמרה וגם באספרגוס אין בתי מלון ואין הרבה תיירים מלבד בעלי היאכטות ולכן התחושה היא שמה שרואים ברחוב אמיתי לגמרי, זה לא הצגות בשביל תיירים.

אחרי ארוחת צהריים במסעדה מקומית שבה הצלחנו להבין בקושי מה יש לאכול (האישה היתה מאוד מאוד נחמדה אבל לא הצלחנו כל כך לתקשר), חזרנו לג'ינג'ה ואחר הצהריים הלכנו ל-J&B, יאכטה של זוג הולנדים שעגנו באותו רציף כמונו בלאס פלמס בגרן קנריה. יש להם יאכטת אלומיניום יפה של Ovni ותמיד נחמד לשמוע סיפורים וטיפים מאנשים שמפליגים כבר הרבה זמן.

ביום שני בבוקר שוב ירדנו לחוף, נחושים להחתים את הדרכונים ואחר כך לצאת להפליג לכיוון דרום האי. לקחנו איתנו שקית זבל, אני חיכיתי לאסף והוא הלך עם השקית לפח הזבל. בזמן שחיכיתי ניגש אליי מקומי ושאל אותי אם אני מדברת צרפתית. עניתי לו שלא. הוא אמר לי - אנגלית? אמרתי - כן. הוא שאל - את מאנגליה? לא. את משוודיה? לא. אז מאיפה את? עניתי לו שאני מישראל. הוא פתח שתי עיניים ואמר לי - “No way”. אמרתי לו - למה לא? אז הוא אמר - כי.. כי.. זה ישראל, וזה מאוד רחוק. ואז הוא התחיל לשאול אותי שאלות על ההסיטוריה של ישראל, יחסי נוצרים-יהודים בעבר וכו' ואמר שהוא נוצרי שמאמין מאוד בישו והוא ישמח לשמוע עוד על ישראל. יש לו חנות מוזיקה ומזכרות ואם יש לנו זמן הוא רוצה שנבוא לשם ונדבר איתו.

אחרי שסיימנו את חובותינו למשטרת סאל, הלכנו לחנות של פטריק. קודם כל קנינו שני דיסקים של להקות מקומיות ואחר כך חיכינו שהוא יתפנה כדי לדבר איתו. לדעתי הדרך הטובה ביותר להכיר מקום היא לדבר עם המקומיים. אם הוא גם רוצה לשמוע על המדינה שלנו, אז למה לא? הוא שם לנו כיסאות מול החנות שלו והתחלנו לדבר. לידינו ישבו שתי נשים עם ילד קטן ועוד שתי נערות שאחת עשתה לשניה צמות בכל הראש במקצועיות רבה!

שאלנו אותו הרבה על סאל ועל קייפ ורדה בכלל. הוא סיפר שסאל ובואה ויסטה הם איים שקטים ללא פשיעה ולעומתם באי המרכזי סנטיאגו יש הרבה פשע. הוא סיפר שבבית הוא ואישתו מדברים עם הילדים באנגלית כדי שידעו לדבר טוב אנגלית ובשאיפה בעוד כמה שנים הם יקבלו ויזה ויעברו לארצות הברית כדי לתת חינוך טוב יותר לילדים. בבית הספר בסאל לפי פטריק רוב היום הילדים רואים טלוויזיה.

אחרי שעה וחצי בערך חזרנו לג'ינג'ה, התארגנו ויצאנו להפליג לכיוון העיר התיירותית ביותר בסאל ובכל קבוצת קייפ ורדה - סנטה מריה. רגע אחרי שאנחנו הרמנו את העוגן, יאכטה לידינו גם הרימו את העוגן ונראה שיצאו לאותו כיוון. הם היו יותר קטנים מאיתנו - 30 פיט אבל הדביקו אותנו וכמה פעמים נראה שהם עומדים לעקוף אותנו. אסף היה מאוד מוטרד מזה, כל הזמן הסתכל אחורה וחשש שהם יעקפו אותנו. הוא לא הבין איך זה יכול להיות שסירה יותר קטנה מאיתנו מפליגה במהירות שלנו. ההפלגה היתה ברוח גבית עד שהתקרבנו למפרץ של סנטה מריה ושם לאט לאט פנינו והרוח נהיתה רוח צד ואז קדמית ואז צמצמנו את החלוץ ולמרות זאת המהירות שלנו עלתה ופתחנו פער מהם. מיד כשעגנו במפרץ הבנו שהלילה לא יהיה נעים. היה Swell קטן מאונך לכיוון הרוח, כלומר מגיע מהצד של הסירה, כך שהיאכטות התנדנדו שמאלה וימינה. ישנו לרוחב המיטה (הרוחב שלה מספיק ארוך) ולמרות זאת לא ממש הצלחתי לישון. התעוררנו בבוקר זעופים על ה-Swell המרגיז, אבל מה אפשר לעשות...

ואז אסף נזכר שיש מה לעשות. [פסקה מאסף:] שיטה אחת היא לשים עוגן נוסף מהירכתיים כך שהסירה תופנה לכיוון הגלים, אבל זו שיטה קצת מסובכת ולא כל כך טובה. השיטה השניה היא לקשור חבל לשרשרת העוגן, מעבירים את החבל לוינץ' שנמצא בקוקפיט, משחררים עוד שרשרת עוגן, מותחים את החבל בעזרת הוינץ' וכך אפשר לכוון את חרטום הסירה מול הגלים. היתרון של השיטה הוא שהיא פשוטה לתפעול ואפשר לכוון את החרטום בדיוק לזוית הרצויה. צריך רק לשמור על החבלים מפני חיכוך ועדיף שהזוית בין החבל לבין שרשרת העוגן תהיה קטנה משישים מעלות.

אני התנדנדתי במטבח מצד לצד בזמן שאסף עבד על לסובב את הסירה לגלים ופתאום - קסם! הפסיקו הטלטולים. שנינו היינו בשוק מהפלא שהרגע קרה ולא הבנו איך לא ניסינו את זה עד היום. לכל המפליגים והעוגנים במפרצים לא כל כך נוחים - מומלץ בחום!

Last Updated on Thursday, 23 December 2010 20:55
 
ג'ינג'ה מפליגה מהקנריים לקייפ ורדה PDF Print E-mail
Written by Liat   
Thursday, 23 December 2010 20:18

(אני פותחת את הפוסט עם סוגריים כדי להסביר שיש בכתבה הזו גם פרטים טכניים של ההפלגה אבל לא רק, אז נא לקרוא עד הסוף :))

אחרי חודש וחצי של הכנות רבות וחברים חדשים בלאס פלמס, ב-10/12/10 אסף ואני עזבנו את המרינה עם ג'ינג'ה ויצאנו לכיוון קייפ ורדה. השעה היתה 13.00, הרוח היתה צפון מזרחית והפלגנו דרומה. מהר מאוד כיוון הרוח והעוצמה השתנו למעלה ולמטה ולכל הכיוונים, הרוח הפסיקה לרגע ואז פתאום הגיעה מדרום מערב ועלתה עד 30 קשרים. תוך כדי עליית הרוח צמצמנו את המפרש הראשי ואת החלוץ ולמעשה כיוון הרוח תאם את התחזית (כי יצאנו בסוף שקע שחולף מעל הקנריים) אבל העוצמה היתה חזקה יותר מהצפוי, ככל הנראה בגלל השפעה של האי. כשחלפנו את האי הרוח נרגעה לאט לאט ופתחנו את הצמצומים. הלילה עבר עלינו בהפלגה בקדמית במהירות טובה. ביום שבת לא היתה הרבה רוח במהלך היום והיינו איטיים. חשבנו שאולי כדאי להתקרב לחוף כדי שתהיה יותר רוח אבל משמאלנו היה ענן גדול ומאיים, הרבה ברקים ורעמים שנמשכו כל הלילה. גם אנחנו לא חמקנו מקצת גשם בכמה מטרים, אבל כנראה מעט יחסית למי שהיה ממש מתחת לענן. החלטנו לגלגל את המפרשים (כי התקדמנו בקושי 2 מיילים בשעה) ולהניע לכמה שעות כדי להתקדם בכיוון 190 מעלות במקום 215. תוך כמה שעות באמת עלתה הרוח וחזרנו למפרשים. במהלך היום אסף שחרר את יוז'י עם חוט דיג אבל בערך חצי שעה אחרי היה רעש שמשהו נתפס - דג עם דלי ביחד. בגלל שהדלי סחב איתו מים נקרע החוט ואיתו יוז'י, שבעבר הביא לנו הרבה טונות.

ביום ראשון המצב רוח השתפר (אחרי הברקים והרעמים כל הלילה). כל היום הפלגנו על מפרשים ברוח גבית במהירות טובה והממוצע היומי עלה למרות שאתמול התקדמנו ממש מעט. בבוקר הלכתי לישון אחרי משמרת לילה ואחרי חצי שעה בערך אסף העיר אותי כי ראה להקה גדולה של לוויתנים. משעות הצהריים היו מכות רוח של עד 12 קשרים והיינו חייבים להיות כל הזמן על ההגה, קצת מעייף. אחר הצהריים ראינו ב-AIS החדש שלנו אוניה שאמורה לעבור קרוב מאוד אלינו. אחרי שעה בערך ראינו אותה גם בעין וכשהיא התקרבה אסף עלה מולה בקשר כדי לשאול אם הם רואים אותנו. הם ענו שכן ואנחנו היינו מרוצים מה-AIS החדש שלנו. אחרי כמה שעות של הפלגה ברוח מלאה שדורשת תשומת לב רבה החלטנו להישאר ללילה רק עם חלוץ. אמנם נהיה איטיים קצת יותר, אבל לפחות ההגה רוח יצליח להחזיק קורס בשבילנו והחלוץ לא יקרוס כל כך הרבה בגלל הגלים.

יום שני - פתחנו את הראשי רק בסביבות 11 בבוקר ועד אז כל הלילה התקדמנו במהירות של 3 קשרים בלבד בערך לכיוון המטרה. בצהריים קיבלנו הודעת תחזית מזג אוויר ממאיה, החברה המטאורולוגית שלנו וגם הורדנו דרך הטלפון הלוויני קובץ UGRIB וראינו שעדיף להפליג יותר דרומה, מקביל לחוף מאשר דרום מערבה. ההחלטה התבררה כטובה. הרוח התחזקה והיתה מהצד-גבית והתקדמנו מהר. בשעה 18.00 חגגנו במסיבת ריקודים וליקר שרידנס את הירידה מ-500 מייל עד לאי סאל. בלילה היו משבי רוח חזקים. התקדמנו במהירות 6-7 קשרים בכיוון 180-205 מעלות והמהירות אל הנקודה אליה אנחנו רוצים להגיע (215 מעלות בערך) היתה 5-6 קשרים. מעולה, אבל עבודה קשה מאוד כי בכל משב רוח הסירה רוצה לעלות לרוח. במהלך הלילה הגלים נהיו גבוהים יותר ובסביבות ארבע וחצי לפנות בוקר צמצמנו את הראשי ואז היתה לסירה פחות נטיה לעליה והיינו צריכים להיות פחות ליד ההגה.

יום שלישי - המשכנו להתקדם דרומה ומעט מערבה בעזרת הרוח שקצת נחלשה. היה כנראה יום טוב במיוחד מבחינת קליטת VHF, וה-AIS שלנו קלט אוניות במרחק עצום של יותר מ-150 מייל. המון המון אוניות לכל הכיוונים - לאס פלמס, אמסטרדם, רוטרדם, ליסבון, בילבאו, סינגפור, דקר, אנגליה, תורכיה ועוד ועוד.

IMG_1835_Medium

הרוח נחלשה בהדרגה בדיוק כמו שהראתה התחזית, עברה ממזרח לדרום מזרח ואז לדרום והפסיקה לגמרי והים נראה חלק. נסחפנו עם הזרם שסוף סוף היה איתנו במהירות של בערך 1.5 קשרים, עד שאסף סיים להכין שקשוקה וסיימנו לאכול אותה, ואז הנענו את המנוע.

IMG_1840_Medium

אסף אמר שהוא רוצה כמתנת יום הולדת (יום למחרת) דג טונה והיום באור אחרון נתפס דג. לקח הרבה זמן עד שאסף הצליח להעלות אותו לסירה ו... דג טונה גדול, כשלושה ק"ג. הדג דחה את המנוחה של אסף לפני משמרת לילה בשעה וחצי בערך.

IMG_1856_Medium

יום רביעי - יום הולדת לאסף. בשעה 00.00 הערתי את אסף למשמרת עם נר חנוכה כנר יום הולדת דולק ועומד בתוך קוראסון משומר ומסביבו סוכריות חמוצות. לא עוגת יום הולדת, אבל גם זה משהו... לא היתה רוח והיינו רוב הלילה על מנוע חוץ מכמה פעמים שעלתה קצת הרוח, אז כיבינו את המפרשים, פתחנו את החלוץ, שחררנו את הראשי לגבית, החלפנו את ההגה האוטומטי להגה רוח, וכל זה כדי לגלות שהרוח באה רק לכמה דקות. בבוקר נתתי לאסף כמתנת יום הולדת את הספר השלישי בטרילוגית מילניום, אחרי שבאותו לילה הוא סיים את השני. אחרי ארוחת הבוקר אסף הלך לנוח ואני החלטתי שמספיק עם הרעש של המנוע, ניסחף קצת עד שתהיה רוח. וככה עשינו שלוש שעות בערך עד שבסביבות ארבע וחצי עלתה רוח שאפשרה לנו להפליג לכיוון האי ברוח צד-גבית במהירות של בין 2.8 ל-4.5 קשרים כי היא לא היתה קבועה. בערב אסף הכין ארוחה טעימה מהטונה שתפס אתמול. למנה ראשונה סשימי טונה עם סלט ולמנה עיקרית סטייק פילה טונה ואורז. הים היה די שטוח ונעים, הירח זרח והאיר את כל הים והתקדמנו באוקיינוס לעבר איי קייפ ורדה.

יום חמישי - את רוב היום העברנו מרותקים לספרים הנערה ששיחקה באש (אני) והנערב שבעטה בקן הצרעות (אסף), הספר השני והשלישי בטרילוגית מילניום. למזלינו ההפלגה אפשרה לנו לנוח, לישון ולקרוא הרבה. הרוח היתה די חלשה והתקדמנו במהירות של בין 3.5-4 קשרים. אחר הצהריים הכנתי אמפנדות במילוי בשר ולצידם אכלנו חמוצים שהכנתי עוד בגרן קנריה. בערב הפסיקה הרוח במשמרת של אסף. הוא הניע והפליג דרומה כי לפי התחזית נראה ששם יש יותר רוח, וכך היה. במשמרת שלי בלילה פתאום ראיתי מימיני שפריץ של מים ושמעתי בום. אחרי כמה דקות שוב אותו דבר ואחרי עוד כמה דקות אותו דבר, רק מצד שמאל. לרגע נבהלתי, אבל אז הבנתי שזה דולפין שמשחק וקופץ. הים היה קצת גבוה, כ-2-2.5 מטרים, אבל הגלים ארוכים ולא כל כך מטרידים. צפונית אלינו נע שקע ויכול להיות שבעקבותיו נוצר ה-Swell שהרגשנו.

יום שישי - בשעה עשר בבוקר נשארו עוד כ-120 מייל עד לאי סאל. הרוח עלתה וירדה ובהתאם לה גם המהירות שלנו. בלי להרגיש מתמכרים להצצות תכופות ב-GPS שמחשב את הזמן המשוער להגעה לפי המהירות הנוכחית וכיוון ההפלגה. הזמן נע בין 24 שעות ל-48 שעות בערך ואנחנו היינו עסוקים בהימורים. עם השקיעה המדהימה הגיעו עשרות דולפינים לשחות ולקפוץ לידינו ממש עד החושך.

IMG_1910_Medium

מיום שבת לפנות בוקר כבר ראינו את האי סאל מרחוק וככל שהתקרבנו ראינו פרטים נוספים באי. אחרי הצהריים הגענו ל-Port de palmera אחרי שמונה ימים בים של הפלגה מהנה מאוד!

Last Updated on Thursday, 23 December 2010 20:36
 
הכנות לחציה PDF Print E-mail
Written by Assaf   
Thursday, 09 December 2010 22:48

הכתבה הזאת מיועדת לכל האנשים ששואלים מה יש לכם לעשות על היאכטה? לא משעמם לכם? אז לא, תמיד יש עבודות לעשות ביאכטה והרשימה אף פעם לא נגמרת. והנה דוגמא: (חלק מהדברים קצת חוזרים על הכתבה האחרונה שליאת פרסמה, אבל לא נורא, אנחנו בטוחים שתסלחו לנו)

לפני שיוצאים לחצות אוקינוס רצוי מאוד להכין את הסירה כמו שצריך (בעצם אין כזה דבר "כמו שצריך", אז אפשר להגיד כמו שחושבים לנכון).

בחרנו בלאס פאלמס שבאי גרן קנאריה כמקום שבו נעשה את ההכנות לחציה בגלל שניתן להשיג כאן את כל הציוד שצריך (לפחות את הרוב), יש מגוון בעלי מקצוע גדול, ניתן לעגון מחוץ למרינה וגם המרינה זולה ומוגנת בכל מזג אוויר. מהסיבות האלו עוד שייטים רבים עצמאיים וגם משט ה ARC בחרו בלאס פאלמס להתכונן לחציה. כרגע ממש לפני החציה בצענו כמעט את כל העבודות מהרשימה שהכנו ולכן יש לי קצת זמן לכתוב על העבודות האלו.

אז מה עשינו:

בדקנו את כל המערך מלמטה ועד למעלה בצורה יסודית.

הכנו חלק חדש לונטה הקידמית במקום חלק ישן שהתפרק.

IMG_1139_Medium

בדקנו את כל מערכת ההיגוי מההגה דרך הכבלים וכלה בסטופר של דף ההגה.

וידאנו שכל מה שיכול לעוף בהטיות או במצב שהספינה מתהפכת (חס וחלילה טפו טפו,מלח מים, גע עץ) יהיה מאובטח כמו מצברים ומיכלי גז.

IMG_1783_Medium

במפרש הראשי שלנו ניתן לעשות רק שני צמצומים. ברוחות חזקות מאוד זה לא מספיק, ולכן רצינו להוסיף צמצום שלישי. מפרש החלוץ שלנו כבר ישן מאוד ועייף. במהלך הדרך כבר עשינו לו כמה תיקונים ידניים. הבנו שזמנו של המפרש כנראה קצר ולא בטוח שישרוד את החציה ולכן לאחר התלבטויות רבות החלטנו להזמין מפרש חדש. הלכנו לאליסיוס sailmaker או עושה מפרשים, הוספנו צימצום שלישי למפרש הראשי, הזמנו מפרש חלוץ חדש ותיקנו מעט את החלוץ הישן כדי שישמש כמפרש רזרבי.

החלפנו את חיבור הדק לקיל מחבל לכבל נירוסטה.

IMG_1772_Medium

הרוכסנים בבימני (כיסוי שמש) והספרייהוד (מגן שפריצים) התפוררו עקב חשיפה ארוכה לשמש במצב ולא ניתן היה להשתמש בהם ולכן החלטנו להחליף את כולם. לולדימיר וסלין מהסירה Kafeoli, סירת ברזל 50 פיט ישנה שהיו שכנים שלנו בעגינה יש בית מלאכה קטן בתןך הסירה לתיקון מפרשים. קנינו רוכסנים חדשים ונתנו לו להחליף את כל הרוכסנים. קנינו גם בד קנווס ורצועות בכדי לעשות Lee clothes  ונתנו לולדימיר לתפור.Lee clothes אלו בדים ששמים בצד המיטה בכדי למנוע מהאנשים הישנים ליפול מהמיטה כאשר יש הטיה לסירה.

IMG_1770_Medium

הוספנו מקומות אחסון, כיסים בצד המיטה שלנו.

IMG_1069_Medium

ליאת עשתה רשתות כדי למנוע מהספרים בחדר שלנו להתעופף לכל עבר בכל פעם שיש הטייה ואחרי שלמדה לעשות רשתות ואהבה את העיניין עשתה עוד רשתות למדפים ורשת מתנה להייקו (הגרמני מהכתבה שני קצוות של אותה מדינה )

IMG_1774_Medium

סגרנו תא שהיה פתוח מתחת למיטה שלנו בעזרת הייקו שהתנדב לתפור בד בשבילנו.

IMG_1777_Medium

חיברנו את המקלחת האחורית לקופסת השאיבה של המקלחת הקידמית (עד היום המים ירדו לשיפוליים ולכן לא השתמשנו במקלחת הזאת).

סיימנו את התקנת רשתות הצל שיעל אחותי התחילה, האמהות שלנו וזהבה המשיכו וליאת סיימה.

החלפנו את המיתר הראשי, היה צורך לעשות Splice עם Thimble בחבל קלוע וזאת היתה הזדמנות טובה ללמוד את המלאכה.

IMG_1741_Medium

IMG_1745_Medium

יש לג'ינג'ה ונטה קידמית נוספת קטנה. בארץ ניתקנו אותה (כי היא מפריעה לחלוץ לעבור כאשר עושים סבוב) אבל כל הזמן חשבנו שבעת הצורך נחבר אותה ונתקין עליה חלוץ סערה (מפרש קטן מאוד המיועד לשימוש ברוחות חזקות) אבל הונטה היתה מחוברת לדק בצורה לא מספיק טובה לטעמי (ישירות לדק עם פלטת אלומיניום קטנה מאוד מבפנים). לאחר הרהורים רבים (עוד מהארץ) והתיעצויות רבות (כולל עם בעל המקצוע המקומי) החלטנו פשוט להחליף את הפלטה הנוכחית בפלטה גדולה הרבה יותר.

IMG_1132_Medium

IMG_1780_Medium

עד היום היה לנו תיק נטישה קטן שהכיל דברים בסיסיים שניקח במקרה שנצטרך לנטוש את היאכטה לאסדת ההצלה (שוב חס וחלילה טפו טפו טפו). כאן עשינו מחקר ושיחות רבות בינינו על מה צריך להיות בתיק הנטישה, קנינו תיק גדול ואת כל הדברים שחסרו לנו והכנו תיק נטישה רציני.

IMG_1752_Medium

יש לנו רדאר שלא פועל, ולכן עד היום השתמשנו רק בעיניים כדי לזהות סירות וסכנות התנגשות. כיום כל אוניה גדולה מחויבת להפעיל מערכת AIS (Automatic Identification System)  אשר משדרת נתונים של האוניה כמו מיקום, כיוון הפלגה, מהירות ואות זיהוי. אנחנו רצינו להוסיף מקלט AIS שיאפשר לנו לקלוט את נתוני הספינות. לאחר סקר שוק והמלצה מהחנות המקומית החלטנו לקטול שתי ציפורים במכה אחת, קנינו מכשיר קשר VHF Standard Horizon  עם מקלט AIS מובנה (כך שלא צריך אנטנה נוספת). המכשיר מציג את האוניות על המסך שלו ומאפשר להפעיל אזעקה כאשר הן מתקרבות. בנוסף המכשיר הוא מכשיר קשר מודרני עם DCS, בניגוד למכשיר הקשר הישן שלנו. התקנו את המכשיר וחברנו אותו ל-GPS  Chart plotter  שלנו כך שאנחנו יכולים לראות את כל האוניות על המפה שלנו.

IMG_1768_Medium

קניית אוכל ושתיה לקראת החציה, 3.5 שעות בסופר, ארבע עגלות מלאות של מזון ושתיה שיספיקו לשנינו עד איי קייפ ורדה ולנו, לנעם וליוספה עד ברבדוס.

מציאת מקום לאכסן את כל האוכל והשתיה.

וכמובן משימה אחרונה לפני החציה, ניקוי תחתית הסירה, על תחתית הסירה גדלים עשבים רכים למיניהם ו Barnicles  שהם מעין צדפות קטנות שנדבקות לתחתית. כאשר יש גידולים רבים מהירות הסירה קטנה באופן משמעותי, ולכן לפני היציאה שכרנו מיכל צלילה, יצאנו לעגינה (המרינה מטונפת מדי) וליאת צללה וניקתה את התחתית.

Last Updated on Friday, 10 December 2010 00:15
 
הכנות אחרונות לפני היציאה לקייפ ורדה PDF Print E-mail
Written by Liat   
Thursday, 09 December 2010 22:24

אין לי הרבה זמן לכתוב, כי מחר בבוקר אנחנו יוצאים לדרך לכיוון קייפ ורדה. אנחנו נמצאים כבר כמעט חודש וחצי בלאס פלמס (בגרן קנריה), עבדנו המון על הסירה, היתה לנו רשימה ענקית של הכנות לחציה (אם אספיק יותר מאוחר היום נפרסם כתבה גם על ההכנות לחציה) ואחרי שסיימנו את רוב ההכנות, נשאר לנו לחכות למזג אוויר טוב.

אז בינתיים בשבוע האחרון נפגשנו עם זוג אמריקאים, שירלי וג'ון שמפליגים כבר חמש שנים. פגשנו אותם בפעם הראשונה בגיברלטר ובשבוע שעבר נפגשנו שוב בלאס פלמס. הם הזמינו אותנו לארוחת ערב מצוינת של אוכל מקסיקני בסירה שלהם. ג'ון היה הטבח וה-Quesadillas שהוא הכין היו ממש טעימים.

IMG_1720_Medium

באותו יום לפני ארוחת הערב נסענו באוטובוס לסופר מרקט גדול קרפור כדי לקנות אוכל לחצית האוקינוס. לא היה פשוט לתכנן מה לקנות מכיוון שמכאן ללאס פלמס אנחנו מפליגים רק שנינו ומקייפ ורדה נעם ויוספה מצטרפים אלינו כך שנהיה ארבעה אנשים. צריך לקחת בחשבון "ספיירים" לכל הפלגה והחישוב היה שבועיים ללג הראשון ועוד חודש ללג השני. הגענו עם רשימה ארוכה לסופר, התחלנו עם שתי עגלות, כשמילאנו אחת מהן שמנו אותה בצד ולקחנו עוד אחת, עברה שעה ועוד שעה, שמנו עגלה נוספת בצד ולקחנו עגלה רביעית. אחרי שלוש וחצי שעות סוף סוף הגענו לקופה. המשלוח הגיע למחרת בבוקר ובתור התחלה העברנו את כל השקיות לחדר הקדמי וניסינו להתעלם מהעובדה שאוטוטו נצטרך גם לסדר הכל.

IMG_1750_Medium

אחרי יומיים הגיע היום לסדר את הסירה. בעצם הסידור לקח כמה ימים. פינינו מקום בתאים שחשבנו שאין סיכוי למצוא שם מקום פינוי, זרקנו שקית זבל אחרי שקית זבל, ארגנו את הדברים הקיימים בצורה טובה יותר ואחרי שעות של התלבטויות, יאוש (כשלא היה מקום למשהו) ושמחה (כשכן היה מקום למשהו) כל המצרכים שקנינו מצאו את מקומם.

בהתחלה תכננו לצאת לכיוון קייפ ורדה ביום שבת, אבל החלוץ החדש שהזמנו עדיין לא הגיע. מסתבר שאוקטביו מהחנות אליסיוס שממנו הזמנו את המפרש וגם עשה לנו צמצום שלישי בראשי, תיקון החלוץ הישן ועוד דברים, ביקש ממישהו מברצלונה שיכין לנו את המפרש החדש. כשהמפרש היה מוכן, היה צריך לשלוח אותו לכאן, אבל אז היה מזג אוויר סוער בספרד ובגלל שירד שלג בוטלו טיסות. כשמזג האוויר השתפר וכבר יכלו להיות טיסות, היתה שביתה של פקחי הטיסה בספרד, אז המפרש שוב התעכב. אוקטביו התנצל מאוד ובגלל שהוא כל כך נחמד ובגלל שתחזית מזג האוויר בכל מקרה לא היתה טובה ליציאה מכאן, לא כעסנו עליו וחיכינו בסבלנות שהשביתה תסתיים, החג המקומי שלהם ביום שני יעבור, וביום שלישי קיבלנו את המפרש החדש שלנו.

המשימה הבאה היתה לנקות את התחתית של הסירה. לפני שיצאנו מהארץ, בחודש מרץ העלינו את ג'ינג'ה להספנה, עשינו אנטיפאולינג ולמרות זאת התחתית שלה היתה מאוד מאוד מלוכלכת. כאילו צמח עליה יער והיא הפכה למקום מסיבה שמספר המשתתפים בה הולך וגדל מיום ליום. לדעתינו עיקר הלכלוך הוא מהחודש שבו עגנו כאן בלאס פלמס, אבל הלכלוך הצטבר איפה שהצטבר והיינו חייבים לעשות עם זה משהו. ביום רביעי בבוקר שכרנו שני מיכלי צלילה, ובמבצע מיוחד מאוד של יום אחד יצאנו ממקומינו במרינה, ניגשנו לתחנת הדלק, נקשרנו לפני יאכטה אדומה ארוכה מאוד (קשה להעריך כמה) ומבריקה (מאוד נזהרתי כשניגשנו לרציף, לא נעים לפגוע באחת כזו...), מילאנו דלק במיכל שלנו ובמיכל הרזרבי ומשם יצאנו מהמרינה ועגנו כדי לנקות את התחתית (המים בעגינה לא מאוד נקיים, אבל הם פחות גרועים מאשר בתוך המרינה). סיימנו לעגון, התארגנתי וירדתי למים עם הציוד צלילה, סקוטש ושפכטל (שבו השתמשתי בעדינות כדי לא להוריד את האנטיפאולינג). קיבלתי קצת "שוק" ברגע הראשון כשראיתי את התחתית, אבל מיד התעשתתי והתחלתי לנקות. הסשן הראשון היה שעה ורבע והסתיים כשכבר היה לי ממש קר. עד אז הספקתי לנקות קצת יותר מחצי מהתחתית. עליתי למעלה בדיוק כשאסף הכין ארוחת צהריים. אכלנו, הפשרתי קצת, החלפתי מיכל וירדתי שוב למים. הפעם עיקר העבודה היה על ניקוי המדחף והצד השני של הסירה. אחרי שעה נוספת החלטתי שהיא מספיק נקייה. כשעליתי אסף סיפר לי שירד מבול מטורף הזמן שהייתי מתחת למים, ואני אפילו לא שמתי לב. בזמן שאני צללתי אסף התקין את החלוץ סערה, הכניס את העוגן השני שלנו לאחסון כדי שלא יפריע במהלך ההפלגה ועבד על האיטום בין התורן לדק. כשיצאתי מהמים הרוח היתה חזקה מאוד ושקלנו אם להישאר בעגינה או להיכנס בחזרה למרינה כי המקום שלנו במרינה היה האחרון ברציף, ממש לפני סלעים, והרוח החזקה היא בדיוק לכיוון הסלעים. תוך כדי ההתלבטות נרגעה הרוח וחזרנו למרינה. אחרי שנקשרנו, חיברנו בחזרה את החשמל והמים, שטפתי את כל הציוד צלילה ועוד כמה ארגונים יכלנו סוף סוף לנוח. איזה יום...

יום חמישי הגיע. שקלנו לצאת כבר היום לכיוון קייפ ורדה אבל במהלך היום הבנו שזה לא יקרה כי יש לנו עוד דברים לסדר ולא נספיק לסיים אותם לפני החושך. בבוקר קנינו אוכל טרי (לחם, גבינות, פירות, ירקות וכו'), החלפנו מיכל גז כדי שיהיו שניים מלאים להפלגה ונסענו עם האופניים למשטרה כדי לעשות יציאה מסודרת מהקנריים. אחר הצהריים היה Boat Jumble - אנשים מיאכטות שונות הגיעו למקום שנקבע מראש והציעו דברים למכירה. כמו שהגדירו את זה בשלט שהזמין ל"ארוע" - כל אחד ומטמוני הבילג' שלו. הצגנו למכירה שני מיכלי גז מתורכיה וראש של רדאר, אבל אף אחד לא קנה מאיתנו.

אחרי שחזרנו משם נותר לנו לקפל את הדינגי, לאחסן את שני זוגות האופניים שלנו ולעשות "לשינג" (לשים דברים במקום כך שלא יעופו במהלך ההפלגה) אחרון לפני היציאה מחר בבוקר...

תוכלו לראות עדכונים של המיקום שלנו במהלך ההפלגה במפה http://www.jinja.co.il/2010-06-11-12-15-48.html

 

Last Updated on Friday, 10 December 2010 00:09
 
מזג אוויר סוער בלאס פלמס PDF Print E-mail
Written by Liat   
Saturday, 04 December 2010 19:52

אנחנו כל הזמן מסתכלים על תחזית מזג האוויר, גם כדי לראות מה קורה עם ה-ARC שיצאו לדרך בדיוק ביום הולדת שלי וגם כדי לבדוק מתי יהיה לנו מזג אוויר יחסית טוב כדי שנוכל לצאת לדרך. לפי התחזית נראה ששקע אמור להגיע לאזור שלנו ביום ראשון בלילה ולהישאר עד יום שלישי פחות או יותר. המרכז של השקע היה צפונית יותר מהאיים הקנריים וכאן היו אמורות להיות רוחות של עד 35 קשרים בערך.

ביום ראשון בערב אחרי הצלילה הסתובבנו בטיילת Playa las canteras, אכלנו במסעדה איטלקית מצוינת, ראינו תחרות בניה בחול על החוף (מדהים!) וחזרנו עייפים אך מרוצים לג'ינג'ה. במהלך הלילה הרוח התחזקה והתחזקה ויחד איתה ירד גשם חזק מאוד. סגרנו את כל הפתחים של הסירה ושמענו את המבול יורד על המרינה. כמובן שלפני שהתחילו הרוחות החזקות הוספנו בלמים (כדי שהחרטום לא "יפול" מהרוח) וכשהתחילה הרוח וידאנו שכל החבלים קשורים כמו שצריך. יום שני היה יום מעונן וגשום ואת רובו בילינו בתוך היאכטה בחמימה והיבשה. הכנו שלושתינו ביחד לארוחת צהריים שרימפסים (אני קילפתי, אסף הכין), אורז, שעועית (אסף) וסלט (שף יעקב),

IMG_1641_Medium

ויחד עם זה שתינו בקבוק יין לבן. אחרי ארוחה מצוינת כזו לא היתה ברירה אלא ללכת לישון ולנוח קצת.

IMG_1648_Medium

בערב, עדיין גשום מאוד, הכנו לנו ערמונים שאסף ואני אספנו בטיול בטנריף וראינו את הסרט ממזרים חסרי כבוד.

IMG_1652_Medium

לפי התחזית, למרות הגשם והרוח החזקה, יום שלישי היה אמור להיות יום יפה והזמנו מראש רכב ליום שלישי בבוקר כדי לטייל באי. התעוררנו בבוקר וכאילו כלום לא קרה, השמש הציצה אלינו מהשמים. שמחנו שהתחזית צדקה, לקחנו את הרכב, פדרו מתחנת הדלק במרינה המליץ לנו על כמה מקומות יפים ויצאנו לדרך.

נסענו בכבישים מפותלים מעלה מעלה וככל שעלינו עם הכביש, ככה נכנסנו יותר לתוך ענן מטפטף. בשלב מסוים בדרך עצרה אותנו שוטרת נחמדה וביקשה שנמתין 20 דקות כי כמה מאות מטרים קדימה נפל בלילה עץ מהרוחות החזקות ובדיוק מפנים אותו מהדרך. ניצלנו את זה להפסקת קפה ועוגות מעשה ידיהן של בעלות המקום. אחרי שפינו את העץ המשכנו בדרך ולכל אורכו היו סלעים ואבנים שנפלו ככל הנראה בלילה (זה לא היה מסוכן, רק הבהיר לנו שהרוחות והגשם שהרגשנו במרינה בלילה היו בכל האי, ואולי אפילו בעוצמה חזקה יותר.

כשהגענו ל-Tejede העיירה היפה (שכבר ראינו לפני כמה שבועות כשטיילנו באי עם עמיחי ושלומית) היתה כולה בתוך ענן ולא ראינו שום דבר מהנוף היפה שנשקף ממנה. החלטנו לרדת למטה כדי לצאת מהעננים ואז חזרנו לראות את הנוף היפה. זה היה היום האחרון של הביקור של אבא שלי כאן, הזמן עבר כל כך מהר והיה לנו מאוד מאוד כיף איתו. הוא פינק אותנו כמו שרק הורים יודעים...

IMG_1669_Medium

ואחרי שהוא עזב ביום רביעי בבוקר חזרנו להכין את הסירה במרץ רב לקראת חציית האוקיינוס שמתקרבת אלינו בצעדי ענק.

Last Updated on Saturday, 04 December 2010 20:05
 
<< Start < Prev 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 Next > End >>

Page 11 of 24