Follow Jinja_sailBoat on Twitter

Sponsored Links


Designed by:
SiteGround web hosting Joomla Templates
Jinja
מי, מה ואיך מפליגים בקאריביים? PDF Print E-mail
Written by Liat   
Saturday, 05 February 2011 15:23

הפעם לא מתחשק לי לכתוב על האיים המדהימים שעצרנו בהם מגרנדה ועד לסט. וינסנט ולא על אנשי היאכטות שפגשנו בדרך ואנחנו עדיין פוגשים מדי פעם וכיף לנו לבלות איתם, אלא על ההפלגה עצמה בקאריביים.

אתחיל בלהסביר מי מפליג בקאריביים (או לפחות באזורים שהיינו בהם עד עכשיו) ממה שאנחנו ראינו והבנו. יש המון המון סירות צ'רטר, כלומר אנשים שמגיעים לשבוע או שבועיים, שוכרים יאכטה ויוצאים להפליג באיים באזור. זה לא בהכרח אומר שכולם יודעים מה הם עושים, אבל בדרך פלא הם מגיעים לאן שהם רוצים, גם אם זה אומר להפליג רק על מנוע או להפליג בקדמית עם חלוץ שמכוון לגבית, בסוף מגיעים. הרבה מהם מפליגים על קטמרנים כי זה מאוד נוח מבחינת השוקע של כלי השיט.

הקבוצה הבאה היא אנשים שיש להם יאכטה משלהם בקאריביים. בחורף (בערך נובמבר עד מאי) הם מפליגים בין האיים ובעונת ההוריקנים הם שמים אותה ב-Hurricane hole או שמעלים אותה להספנה במקום בטוח. Hurricane hole הוא אזור שמספק הגנה טבעית מהרוחות החזקות של הוריקן וסירות יכולות להיקשר בו. לדוגמא, נהרות, יערות, וצמחיה סבוכה במים. כשהיינו באי Carriacou (צפונית לגרנדה) דיברנו עם מנהל מועדון הצלילה שסיפר לנו שבהוריקן Ivan בשנת 2004 (האי גרנדה נפגע ממנו הכי הרבה) 140 סירות נכנסו למנגרובים (צמחיית שיחים בים), הם נקשרו לצמחיה ואף אחת מהן לא נפגעה. לקחנו את הדינגי כדי לראות את המקום. מתוך המפרץ ה"חור" הזה לא נראה. פשוט רואים צמחיה אבל כשמתקרבים רואים שאפשר להיכנס מאחורי הצמחיה ויש אזור ממש גדול שבו אפשר להתחבא.

הקבוצה השלישית של אנשים שמפליגים בקאריביים הם קרוזרים, אנשים שגרים על היאכטה שלהם, מפליגים עליה מרחקים גדולים, חוצים אוקיינוסים, כמונו. בעצם אנחנו כמוהם, כי יש אנשים שעושים את זה במשך המון שנים. הקרוזרים מתחלקים לרוב לאלו שממשיכים להפליג מסביב לעולם ולכן מפליגים דרומה בעונה הזו לכיוון פנמה כדי לחצות את האוקיינוס השקט ויש כאלו כמונו שמפליגים צפונה כדי לחצות את האוקיינוס האטלנטי בחזרה לאירופה לפני עונת ההוריקנים. כמובן שיש כאלה שמחליטים לחכות שנה או שנתיים לפני שהם חוצים שוב ויש כאלה שמשנים את התכניות ומחליטים להשאיר את הסירה כאן וזהו, כי זה נוח ומדהים, אבל בגדול אלו האנשים שמפליגים בקאריביים.

לפני שהגענו לקאריביים, ואולי מהזיכרון שיש לי מלפני ארבע שנים כשהפלגנו בקאריביים עם הסקיפר השוודי, ציפיתי למשהו אחר מבחינת מזג אוויר. זכרתי או חשבתי שהרוחות יהיו די קבועות ולא כל כך חזקות ושאין גלים בים הקאריבי, אבל כל זה לא ממש נכון. ההפלגה בינתיים לא נוחה כמו שציפיתי. יש לנו דז'ה וו מהים התיכון. הרוח היא צפון מזרחית ודי חזקה - 15-25 קשרים ובינתיים תמיד מולנו. כרגיל אנחנו רואים יאכטות שעוברות אותנו על מנוע, אבל אנחנו מפליגים על מפרשים. מזגזגים שעות על גבי שעות. כל הפלגה של 20 מייל הופכת להפלגה של 40 מייל. הספריי הוד לרוב מחובר כדי לא לחטוף שפריצים מהגלים, שבאזורים מסוימים הם די גבוהים. אני לא מתלוננת, אין סיבה להתלונן כשנמצאים בקאריביים, אלא רק משתפת.

Chart plotter - מוצר שמקל על החיים מאוד כאן בקאריביים. זה GPS עם מפות מפורטות מאוד של כל האיים, כל המפרצים הקטנים באיים והכי חשוב – כל הריפים. כמעט בכל מפרץ שנכנסנו אליו עד היום היינו צריכים להיכנס לאט ובזהירות בגלל ריף באחד מקצוות במפרץ, שני ריפים בשני קצוות המפרץ או שני ריפים בשני קצוות המפרץ ועוד ריף שנמצא בתוך המפרץ. כמובן שחייבים גם להיות מרוכזים ולהסתכל בעין על הריפים, אבל זה מאוד עוזר כשיש Chart plotter. ה-Cruising guide מלא באזהרות על יאכטות שעלו על שרטון פה ושם. בהרבה אזורים כשהעומק הוא 8-10 מטרים זה נחשב עמוק ובטוח למעבר. אתמול לדוגמא נכנסנו בסנט וינסנט לתוך Blue lagoon. את הלגונה למעשה מקיף ריף ויש מעבר צר שמסומן בשני מצופים לתוך הלגונה. העומק מתחת לקיל היה 1.5 מטר (מתחת לקיל, כלומר בערך 3.5 מטרים). עמדתי בחרטום והסתכלתי על הקרקעית שנראתה קרובה מתמיד, אבל נכנסנו בשלום ללגונה ועגנו בתוכה.

הפאנלים הסולאריים שלנו הם מקור האנרגיה העיקרי שלנו מכיוון שאנחנו כל הזמן עוגנים במפרצים ולא נקשרים לרציף. פעם בכמה ימים אנחנו מניעים את המנוע כדי להטעין את המצברים אם הטעינה מהפאנלים הסולאריים לא מספיק חזקה. עברו כבר שלושה שבועות מאז שהגענו לקאריביים, מילאנו את מיכלי המים כשהגענו לברבדוס ומאז עדיין לא השתמשנו ב-300 ליטר מים. כשיגמר לנו מיכל המים, ניקשר לרציף כדי למלא מים.

ההתניידות מהסירה לחוף היא תמיד עם הדינגי. יש אנשים שיש להם דינגי עם תחתית קשיחה והם מהירים יותר. אנחנו נהנים או "נהנים" ממקלחות מי ים מהשפריצים כי הדינגי שלנו קטנה ובלי תחתית קשיחה. כמעט בכל מקום יש רציפים לשים את הדינגי, בדרך כלל ליד בר או מסעדה, שבהם נפגשים קרוזרים, את חלקם אנחנו כבר מכירים כי נפגשנו בעבר בגיברלטר, בקנריים, בקייפ ורדה או כאן בקאריביים וזה תמיד נחמד להיפגש שוב ולהחליף חוויות על ההפלגות או האיים שהיינו בהם או שמתכננים להפליג אליהם.

IMG_2301_Medium

 

Last Updated on Saturday, 05 February 2011 15:43
 
גרנדה - בדיוק כמו שמדמיינים את הקאריביים! PDF Print E-mail
Written by Liat   
Thursday, 27 January 2011 22:02

ביום חמישי בבוקר יצאנו שלוש יאכטות אחת אחרי השניה מברבדוס לכיוון גרנדה, 145 מייל. Free spirit, יאכטה מסוג Halberg rassi (יאכטות שנחשבות טובות מאוד) יצאו ראשונים, אנחנו שניים אחרי שעה בערך ואחרינו יצאו ג'ון ושירלי עם Solstice. דיברנו כל הדרך בקשר. בשעות הראשונות הפלגנו עם מפרש ומנוע כדי להטעין את המצברים אז הגענו פחות או יותר ל-Free spirit ומשם ברגע שכיבינו את המנוע הפלגנו במקביל אחד לשני. ברגע שהתרחקנו מברבדוס והרוח התחזקה Solstice השיגו אותנו ואת Free spirit. בתחילת ההפלגה היינו איטיים מאוד כי הרוח היתה חלשה וחששנו שלא נגיע על למחרת לפני החושך, אבל הרוח התחזקה וכל הלילה היה איתנו זרם של בין קשר לשניים אז הפלגנו בממוצע במהירות 6-7 קשרים. ראשונים הגיעו לגרנדה ל-Prickly bay היאכטה Solstice, אנחנו עם ג'ינג'ה שעה וחצי אחריהם ו-Free spirit שעה וחצי אחרינו. היה ממש נחמד להפליג שלוש יאכטות ביחד ולהחליף חוויות בקשר תוך כדי ההפלגה את מי תפס Squall ואת מי לא, מי נרטב לחלוטין מהגשם ומי הצליח לחמוק ממנו..

אחרי שכולנו התארגנו ועשינו צ'ק אין, הזמנו את Solstice  ואת Free spirit אלינו לבירה.

Shirlee, John and Alex

אחרי כמה דקות חלף לידינו עוד אירי משעשע שפגשנו בברבדוס אז הזמנו גם אותו ולמרות שכמעט תמיד אנחנו הכי צעירים מבין החברים הקרוזרים שלנו, זה לא ממש מורגש כשמדברים על הפלגות וטיולים.

IMG_2320_Custom

אחר הצהריים הלכנו ל-Happy hour באחד מהברים במפרץ. הכרנו עוד אנשים, היתה שם להקת של נגני Steel drums. בעיקרון זה היה נחמד כי זו הפעם הראשונה שנתקלנו בזה ומסתבר שלהקות כאלה נפוצות מאוד בקאריביים, אבל הם היו רועשים מדי ורובם נראו כאילו שלא ממש מתחשק להם לנגן אלא ללכת לישון בבית.

בשבת בבוקר נסענו באוטובוס מקומי ל-St. George, העיר המרכזית בגרנדה. הגענו לתחנה המרכזית שנמצאת כמה דקות הליכה מאוניות הנופש הענקיות. העיר יפה מאוד אבל מכיוון שיש שם המון המון תיירים מאוניות הנופש, יש תחושה שכל בעל חנות או בעל מונית או מוכר ירקות בשוק מסתכל על תיירים ככסף מהלך. בשוק מוכרים בעיקר תבלינים, פירות שונים ומשונים וירקות. אחרי שהצלחתי לחמוק ממישהו בשוק שרצה להשאיר אותי איתו, המשכנו ברגל לכיוון המרינה, בזבזנו קצת כסף (על דברים חשובים) בחנות של ציוד ליאכטות ורצינו לחזור בחזרה למפרץ פריקלי, כל אחד ליאכטה שלו. חיכינו על הכביש לאוטובוס ושני אוטובוסים עצרו אחד אחרי השני. הם רבו ביניהם על איזה מהם אנחנו נעלה. הטונים קצת עלו עד שאמרתי שאנחנו עולים על הראשון שעצר.

ביום ראשון הלכנו לצלול עם מועדון הצלילה True blue שנמצאים בתוך ריסורט מדהים על הים. בצלילה הראשונה ירדנו ל-30 מטרים לספינה טבועה Bianca C, אתר הצלילה המפורסם ביותר באי. הצלילה השניה היתה ב-Shark reef. ראינו שני כרישי Nurse נחים מתחת לסלע, צב ים, סטינג ריי, והמון לובסטרים גדולים מאוד מציצים מתוך הסלעים.

IMG_2487_Custom

ביום שלישי הקשבנו בפעם הראשונה ל-Cruisers net שמתקיימת כל בוקר (חוץ מימי ראשון) בשעה 7 וחצי בבוקר בערוץ 68 ב-VHF. מנהל הרשת מדווח את תחזית מזג האוויר, יאכטות שהגיעו או עוזבות מוזמנות להציג את עצמן, בעלי עסקים מודיעים על ארועים כמו ערב פיצה או Happy hour וכו', מודיעים על פעילויות חברתיות כמו תחרות דיג, ומי שרוצה מספר על Treasures of the bilge כלומר דברים שרוצים למכור או לקנות. ככה מצאנו את שני מיכלי הצלילה החדשים שלנו שהיו שייכים לזוג אמריקאים נחמדים.

באותו יום יצאנו עם King Elvis ועם החברים שלנו מ-Solstice ומ-Free spirit לטיול באי. בהתחלה עצרנו במפלים יפים,

IMG_2568_Custom

ומשם המשכנו למפעל בו מעבדים אגוזי מוסקט ומוכרים אותם לכל העולם. כל הדרך היתה מקסימה עם צמחיה ירוקה מכל עבר ובתים קטנים וצבעוניים, כמו סיפור מהאגדות. המפעל הבא שבו ביקרנו אחרי ארוחת צהריים מקומית על מרפסת שצופה לחוף לבן יפה היה מפעל רום. לא יאומן שגלגל מים מניע את המכונה שסוחטת את קני הסוכר וחצי מתהליך הכנת הרום עדיין נעשה ידנית. בסוף הסיור נתנו לנו לטעום שני סוגי רום, אחד 75% והשני 61% (לא טעמתי אבל ראיתי את הפרצופים של השאר והבנתי  שזה היה מאוד חזק, אפילו בשביל האנגלים) וטעמנו גם רום פונץ' שזה המשקה האלכוהולי הנפוץ ביותר באזור.

המפעל השלישי והאחרון שהיינו בו היה מפעל שוקולד שנמצא בחווה גדולה מלאה בעצי קקאו. בעצם ככה הם קוראים לו אבל בפועל זה מפעל לעיבוד פולי קקאו. מפולי הקקאו המעובדים מכינים שוקולד באי וגם מייצאים את הפולים בעיקר לשוויץ ולאיטליה ומהם מכינים שוקולדים מצוינים כמו Lindt. נתנו לנו לטעום שוקולד 60%, 71%, 82% וכולם היו ממש טעימים.

בסוף היום אלביס לקח אותנו לתוך יער הגשם במעלה ההר במרכז האי. שאלנו אותו מתי בעצם נגמר היער הרגיל ומתחיל יער הגשם והוא הסביר לנו שכשהצמחיה רטובה והכבישים רטובים באופן קבוע, הגענו ליער הגשם. היינו אמורים גם לראות קופים אבל כנראה שהיה להם קר מדי. אסף התנדב להיות הקופיף, אבל אף אחד לא הסכים להאכיל אותו בבננות.

Last Updated on Thursday, 27 January 2011 23:28
 
ג'ינג'ה בקאריביים. מי היה מאמין? PDF Print E-mail
Written by Liat   
Monday, 24 January 2011 16:42

עבר כבר שבוע וחצי מאז שהגענו לקאריביים אחרי חציית האוקינוס שארכה 17 יום. רגע לפני שאני מתחילה לספר על ברבדוס, אני מצרפת סרטון שהכנו מחציית האוקיינוס.

 

הגענו ביום שישי שעבר לברבדוס וניגשנו להיקשר בנמל של ברידג'טאון בין גוררות לאונית נופש ענקית. הרציף היה גבוה מאוד וה"פנדרים" שלו ממש לא הגנו משום דבר. הם היו כל כך בולטים שהיה צריך לגשת במדויק בין שניים כדי שהחרטום לא יקלע מאחורי אחד מהם. הרוח היתה חזקה ולמרות זאת הגישה היתה מצוינת. אסף ניגש לרציף, נעם קפצץ במהירות ובקלות (לי זה היה נראה ממש לא פשוט) ונקשרנו. זהו, ג'ינג'ה לא זזה אחרי 17 יום בתנועה.

אסף ואני לקחנו את מסמכי הסירה והלכנו למשרדים כדי לעשות כניסה מסודרת לאי. נכנסנו למשרד הראשון, היו שם גבר ואישה מקומיים שדיברו ביניהם ורק אחרי שתי דקות בערך הבנתי שהם מדברים אנגלית. במבטא שונה מכל מה שאי פעם שמעתי. כשהגענו למשרד של המכס, פקיד המכס שהבין שאנחנו מישראל פצח בשיחה על כמה הוא אוהב את ישראל והיה שם לפני שנתיים והיה מאוד נחמד אלינו. כשסיימנו את כל הסידורים פגשנו את יוספה במיני קניון שמיועד לאורחי אוניות הנופש (שם גם נמצאים משרדי המכס וכו') קונה לנו גלידות! איזה כיף זה היה.

אסף ונעם מצאו את האיש שיכול לספק לנו מים כי רצינו למלא את מיכל המים (כל הכבוד לצוות על החסכון במים במהלך החציה - אפילו המיכל של ה-300 ליטר לא נגמר!) והוא הביא לנו צינור עצום שמיועד לאוניות הגדולות. אליו הוא חיבר מתאם כלשהו כדי להוריד את קוטר הצינור לצינור גינה. מילאנו את המיכלים, נעם ואסף שטפו את הסירה מבחוץ, יוספה ואני ניקינו אותה מבפנים, כולנו התקלחנו וקצת לפני החושך התנתקנו מהרציף ועברנו למפרץ כדי לעגון. התקרבנו למפרץ ופתאום ראינו דינגי מהירה מתקרבת אלינו. אלה היו שירלי וג'ון מ-Solstice. אנחנו מכירים אותם כבר מגיברלטר ונפגשנו מאז גם בקנריים ובקייפ ורדה. הם קיבלו את פנינו והראו לנו איפה כדאי לעגון (מבחינת קליטת רשתות אינטרנט).

בערב לקחנו את הדינגי הקטנה שלנו ולמרות שכבר היה חשוך הצלחנו למצוא את חניית הדינגים בעיר. מכיוון שאין כמעט מסעדות לתיירים במרכז העיר, אכלנו במקום היחיד שהיה פתוח, ולשמחתנו גם היה טעים ועם מוזיקה טובה. יוספה ונעם הפתיעו אותנו והזמינו אותנו לארוחה.

השבוע המשיך בהתרגלות לקאריביים - חם ואז גשם (ועדיין חם, אז הבגדים מתייבשים מהר). ביום שבת נעם עזב אותנו וביום ראשון יוספה עזבה אותנו ונשארנו שוב לבד. הכרנו אנשים חדשים – זוג אנגלים ושלושה אירים שמפליגים (על שתי יאכטות שונות). הכרנו אותם ב-Yacht club בברידג'טאון.

הכרנו גם כמה מקומיים וניסינו דרכם להבין את ההתרחשויות בעיר. כל מקומי שפוגשים אומר שבברבדוס כולם נחמדים וכולם חברים של כולם. בהתחלה הכרנו את האישה שמכרה לנו עוף/המבורגר ברחוב ליד מוכר הקוקוסים. נעם התחבר איתה (כמובן, כמו עם כל אחד) ובימים הבאים שעברנו שם היא כבר זכרה אותנו. הכרנו גם את איאן, שמציע שרותי כביסה/מים וכו' לבעלי יאכטות. השתמשנו בשרותיו כדי לעשות כביסה וביום שבאנו לאסוף אותה ראינו שעל השלט שלו הוסיפו אזהרה “Scam, don’t use”. כשאשת ההמבורגרים ראתה שאנחנו מדברים עם איאן היא קראה לי הצידה ואמרה לי להיזהר ממנו. בסופו של דבר לא היתה לנו בעיה איתו, הכביסה חזרה נקייה והוא היה ממש נחמד, אבל הבנו שלא בטוח שכולם חברים של כולם בברבדוס.

עדיין האי יפה ונעים ובאמת האנשים מאוד נחמדים. ביום שלישי שכרנו רכב עם ג'ון ושירלי ונסענו לטייל באי. אסף התנדב לנהוג בצד שמאל של הכביש, נסענו לצפון האי ולמזרח, שהוא בעצם הצד הפונה לאוקיינוס האטלנטי. הגלים מהאוקיינוס מתנפצים על היבשה והמראה שונה מאוד מהצד המערבי של האי. בדרך חזרה תפס אותנו גשם כבד, לא כמו בימים הקודמים שמדי פעם ירד גשם לכמה דקות.

ביום חמישי בבוקר הרמנו את העוגן ועזבנו לכיוון האי גרנדה. האמת היא שלא התכוונו להפליג לשם כי האי נמצא דרום מערבית לברבדוס ואנחנו אמורים להתקדם לאט לאט צפונה כי בעוד כארבעה חודשים אנחנו מתכננים לחצות את האוקינוס בחזרה לכיוון אירופה, אבל שירלי שכנעה אותנו להפליג איתם לגרנדה.

Last Updated on Monday, 24 January 2011 16:55
 
ג'ינג'ה חוצה את האוקיינוס האטלנטי מערבה PDF Print E-mail
Written by Liat   
Sunday, 16 January 2011 22:04

28/12/10

אחרי תדלוק וסגירת חשבון במרינה במינדלו, יצאנו לכיוון ברבדוס בשעה 10 בבוקר. נעם חצרץ בוובוזלה ויצאנו לדרך. לפנינו 2020 מייל עד לאי הבא. הפלגנו כל היום עם חלוץ בלבד במהירות 5-6 קשרים מלבד שעה שבה הרוח הפסיקה לחלוטין קצת מערבית לאי Santo Antao. בצהריים נתפס דג מאהי מאהי גדול מאוד.

1mahi

אסף לימד את נעם איך לקסקס, לנקות ולחתוך אותו.

1mahikiss

29/12/10

הרוח ירדה והיינו קצת יותר איטיים. ניסינו לפתוח גם את הראשי אבל המהירות לא עלתה באופן משמעותי והכיוון לא היה כל כך טוב. לצהריים אכלנו את שאריות הארוחה מאתמול- דג מאהי מאהי (נקרא גם דוראדו) בחמאה ויין עם ירקות ואורז. כל אחד בזמנו פרש למנוחת בוקר, צהריים או אחר צהריים.

לקראת השקיעה פתחנו שוב את הראשי והפעם ההבדל במהירות היה משמעותי מאוד מאשר רק עם חלוץ אבל זו עבודה קצת יותר קשה כי במשבי רוח חזקים ההגה רוח לא מספיק לתקן את נטיית הסירה לרוח וצריך לעזור לו ידנית. להקה גדולה של דולפינים באה לשחות ולשחק לידנו.

dolphins

הם עשו לנו מופע שחיה בחמישיות, שחיה על הגב, קפיצה לגובה ונעם קיבל הופעה פרטית מדולפין. הוא הושיט את הרגל החוצה מהחרטום ואחד הדולפינים קפץ ונגע לו ברגל כמה פעמים. באמצע הלילה הרוח התחזקה ואסף ונעם הורידו את הראשי. נשארנו רק עם חלוץ במהירות של כ-5 קשרים. בלילה ראיתי דבר מוזר מאוד. פתאום ראיתי מצפון הבזק אור, השמים נהיו בהירים מאוד ואז ראיתי כמו כוכב נופל אבל חזק יותר ובצבע אדום וכחול יורד מהשמים כלפי מטה ומותיר אחריו שובל לבן ונעלם. חשבתי שזה או תאורה פירוטכנית כלשהי אבל לא שמעתי קריאת מצוקה בקשר או באמת כוכב נופל.

30/12/10

07:34  בבוקר. זריחה יפה מאחורינו, הגלים לא כל כך נוחים ומטלטלים את ג׳ינג׳ה אבל אנחנו מתקדמים יפה. הרגע ירדנו מה-1800 מייל עד ליעד שלנו - ברבדוס. נעם ואסף ישנים, יוספה בדרך לישון, בוקר שקט ונעים.

sunrise

בצהריים התאספנו כולנו כדי להכין ארוחת צהריים. יוספה חתכה ירקות לתבשיל דגים, נעם למד מאסף איך להכין תבשיל דג מאהי מאהי בקארי אדום עם ירקות שורש ואני הכנתי סלט עם העגבניה היחידה שנשארה לנו עוד מגרן קנריה כי בקייפ ורדה לא מצאנו עגבניות נורמליות.

חשבנו שאחרי הדג שתפסנו שלשום והדולפינים שראינו אתמול היום נראה לויתן, אבל הסתפקנו בציפור קטנה. אחר הצהריים שתינו בקרדי אוכמניות וקיבלנו מנעם צמיד מזל לכל אחד

luckdrink crazydrink  

ובערב אכלנו לחם עם טחינה ומלפפונים חמוצים מהארץ, טעים! הים די רגוע, שוב מפליגים רק עם חלוץ. כמו אתמול גם היום הרוח קצת עולה בערב ובלילה ואנחנו משפרים את ההספק היומי שלא היה כל כך גבוה עד עכשיו. כל 4 שעות אנחנו ממלאים בלוג בוק את המיקום, כיוון ועוצמת הרוח, גובה הגלים, מהירות ולחץ ברומטרי כדי לעקוב אחרי השינויים.

logbook

31/12/10

בשמונה וחצי בבוקר שמעתי את הז׳ורז׳רה מסתובבת. בדקתי שיש מתח על חוט הדיג וקראתי לאסף שקרא לנעם. נתפס דג מאהי מאהי נוסף, אבל קטן יותר מהדג שתפסנו ביום שלישי. נעם ניקה וחתך אותו ומכיוון שאסף הוא הבשלן והספיק לו דג מהשלושה ימים האחרונים הקפאנו את הדג הטרי במקפיא הקטנטן שלנו.

בלילה שמעתי מהחדר את יוספה בקוקפיט צוחקת. לא הבנתי על מי ועם מי היא צוחקת כי אסף ישן לידי וגם נעם לא היה בקוקפיט. בבוקר היא סיפרה לי שדג מעופף התעופף לתוך הסירה ונחת ליד המיתר של המפרש הראשי. יוספה תפסה את הדג הטועה והחזירה אותו לים כדי שימשיך לחיות ולהתעופף. העברנו את היום בשיחות על הא ודא ועל איך נחגוג את השנה החדשה. בסופו של דבר הוחלט שאסף יכין חומוס עם ביצה קשה.

houmus

במהלך היום ראינו שמיתרי החלוץ נפגעים מהריילינג ומהונטות. נעם כיסה בבד את הונטות, ויוספה ואני שמנו קוקיות (כמו שנעם אמר) לריילינג. במהלך היום כשאסף ויוספה ישנו, נעם ואני ראינו דולפינים שוחים לידינו אבל הפעם הם שמרו קצת יותר על מרחק ולא התקרבו ממש לג'ינג'ה.

01/01/11

בבוקר תהינו בינינו האם תמיד נזכור מה עשינו ואיפה היינו בתאריך המיוחד הזה. מתחיל להיות חם מיום ליום למרות שאנחנו נשארים פחות או יותר על אותו קו אורך ומתקדמים עליו מערבה. ה-GPS שרטט מעגל גדול מקייפ ורדה לברבדוס, שזהו המסלול הקצר ביותר ולכן בינתיים אנחנו מפליגים מערבה וכנראה שבהמשך ה-GPS יראה לנו לרדת דרומה יותר. אנחנו מפליגים בעזרת ההגה רוח שטפו טפו עובד מצוין. היום הנענו את  המנוע לשעתיים כדי להטעין את מצברי הצרכנים בפעם הראשונה מאז שיצאנו.

אנחנו מפליגים עם חלוץ בלבד. אתמול שינינו למפנה ימני כדי לרדת מעט דרומה והיום לפני השקיעה חזרנו למפנה שמאלי שהוא גם מהיר יותר. מכיוון שזו שנה של הרבה שקעים שחולפים מעלינו (לא אופייני לעונה הזו) רוחות הסחר חלשות יותר ואנחנו לא מהירים אבל בינתיים עדיין שומרים על מהירות של קצת יותר ממאה מייל ליום. אחר הצהריים ניסינו את הרדיו SSB (רדיו לטווח רחוק) שלנו שיודע רק לקלוט ולא לשדר. ניסינו לשמוע את דיווח מזג האוויר של הרב, אבל לא הצלחנו לקלוט אותו טוב. לעומת זאת קלטנו תחנות אחרות בצרפתית, ספרדית, ערבית ועוד.

02/01/11

כולם מתעוררים אחד אחרי השני אחרי לילה עם טלטולים לא נעימים במיוחד. גלי הרוח מגיעים מכיוון הרוח כלומר ממזרח וגלי הגיבוע מגיעים בערך מצפון מערב והם די גבוהים והמפגש בין שני סוגי הגלים מטלטל אותנו כבר כמה ימים. נעם אוכל לארוחת בוקר גרבר כי לבקשת יוספה קנינו המון ונעם מנסה להשתלט על כמות הגרברים.

gerber

לפני שיצאנו לחציה סיפרו לנו הזוג ההולנדי מהיאכטה J&B שכשהם מפליגים ללא ראשי הם משתמשים במנור כמוט לחלוץ כדי שהחלוץ יוכל להיות פתוח יותר וככה השטח שלו יהיה גדול יותר. סיפרנו על זה לנעם והיום בצהריים הוא לקח את זה כפרויקט וחיבר את החלוץ למנור. הפעולה הזו הוסיפה למהירות בערך חצי קשר שזה נחמד אבל מכיוון שהשחרור לא היה מהיר החלטנו לפרק את המערכת לפני החושך למקרה שתעלה הרוח בלילה ונצטרך לצמצם מהר את המפרש.

manor

אחר הצהריים אסף הכין שניצלים מחזה עוף שהיה לנו במקפיא עוד מלאס פלמס כי היה קשה להשיג בשר שנראה טוב בקייפ ורדה. היה כמובן טעים מאוד.

עוד במהלך היום נעם עשה דוקטורט על ה-chart plotter . בהתחלה הוא בדק זוויות ומרחקים לאיים אחרים בקאריביים כמו סנט מרטן ואחר כך הוא עבר על כל המגדלורים בברבדוס ובסנט מרטן כדי להתאמן על המשמעות של אפיוני המגדלורים.

03/01/11

איזה יום עמוס היה לנו...

בבוקר פתאום שמענו קריאה ברדיו VHF. כאן באוקינוס זה נדיר לשמוע שמשהו קורה או מישהו קורא ברדיו כי אנחנו רואים לא יותר מאוניה אחת ביום-יומיים בינתיים. והיום הקריאה היתה לנו "any sailing boat, do you read us, over?"

כמובן שמיד עניתי להם. זו היתה מפרשית באורך34 פיט בשםDehilre . הם שאלו לאן אנחנו מפליגים ומה המיקום שלנו ולמרות שהיינו די קרובים לא ראינו אחד את השני. כל כמה שעות הם קראו לנו ובדקו את המיקום שלנו. בינתיים אנחנו בג׳ינג׳ה התחלנו להכין לחם כי הלחם האחרון שנשאר לנו ממינדלו כבר היה מעובש. נעם טען שאין בעיה עם זה אבל למרות זאת שיתף פעולה עם הכנת הלחם ואפילו התעקש שאני אגיד לו מה עושים והוא יכין את הלחם בעצמו. שוב נעזרתי בחברי הטוב הספר ששת מאפים, נעם ערבב את המרכיבים שאמרתי לו ויוספה עזרה לו להביא את החומרים מהארונות ולהחזיק את הקערה כדי שלא תעוף בטלטולים. אחרי ההתפחה הראשונה הורדנו תחזית מזג אוויר מהטלפון הלוויני וראינו שהיום ומחר אין כל כך רוח, כנראה בגלל שקע שעובר צפונית אלינו. הבצק תפח ונעם הכין ממנו צמת חלה והניח להתפחה שניה. בזמן שהבצק תפח שוב אסף ונעם התחילו להכין את הדג מאהי מאהי שחיכה לנו במקפיא ברוטב עגבניות ולא שכחו להניח את הצלחת עם השום הקצוץ על החלה התופחת. לא נורא, סלחתי להם. בזמן שהם בישלו התארגנתי למקלחת מי ים. העליתי דלי עם מי ים, נשטפתי, הכנסתי את הראש לתוכו, חפפתי עם ג׳ונסון אנד ג׳ונסון, שפעם אמרו לנו שהוא הסבון היחיד שמקציף במי ים ואז המשימה הקשה באמת היתה להסיר את הקשרים מהשיער אחרי שבוע בים.

liatshower

אחרי שסיימתי ההרגשה היתה מצוינת, יוספה החליטה לנסות גם היא ואחריה אסף ונעם התקלחו אבל בים, קשורים לג׳ינג׳ה ומאושרים כמו שני ילדים קטנים.

showernoamshowerassaf

התיישבנו לאכול את הדג והאורז עם חלה טריה נקיים ורעננים וברגע שסיימנו שוב קראו לנו Dehlire ואמרו שהם רואים אותנו ושהם מפליגים על מנוע לכיווננו כדי להגיד שלום מקרוב. על הסירה היו שני גברים מאזור ברצלונה שיצאו שישה ימים לפנינו לחציה אבל מלנזרוטה שבאיים הקנריים. דיברנו איתם מסירה לסירה כשהם חלפו על פנינו ואז המשכנו עוד קצת לדבר ב- VHF והם המשיכו לכיוון האי מרטיניק.

04/01/11

עוד יום גדוש בפעילויות עבר עלינו. חלק מתוכננות וחלקן לא ממש. בשעה 10 בבוקר ציינו שבוע בדיוק מהרגע שיצאנו ממינדלו. עברנו 760 מייל בערך עד הבוקר. ציפינו להיות קצת מהירים יותר אבל הרוח בדיוק מאחורינו ואנחנו נאלצים להפליג רק עם חלוץ רוב הזמן. בצהריים נתפס דג בז׳ורז׳רה. הוא משך כל כך חזק שאסף ונעם אמרו שאם לא היו מחליפים לחוט דיג עבה יותר, החוט כנראה כבר היה נקרע. לאט לאט הם קירבו אותו לסירה. תקוותנו לטונה התחלפה בקצת אכזבה (לא נעים להודות) כשראינו שזה שוב מאהי מאהי. זה היה ללא ספק הגדול ביותר שתפסנו עד היום. נעם ואסף לא הצליחו במשך יותר משעה להעלות אותו לסירה בגלל שהיה ממש כבד וניסו להעלות אותו בשיטות שונות עד שבסוף הם התעייפו אבל גם הדג המסכן התעייף והם משכו אותו ביחד לסירה. בשעתיים הבאות הם ניקו וחתכו את הדג העצום, שלהערכת נעם שקל 15 ק"ג. למען האמת אף אחד מאיתנו לא שמח יותר מדי מכל המאבק והדיג של הדג הזה שכנראה ממש רצה לחיות.

3mahi

מכיוון שהכרזנו מראש על ערב פיצה וסרט היום לרגל שבוע להפלגה, תוך כדי שהם ניקו את הדג, יוספה ואני התחלנו להכין את הבצק לפיצה. ממש פשוט לי לאפות מאז שיצאנו לדרך. יוספה ונעם מתעקשים שהם רוצים ללמוד לאפות ולעשות הכל בעצמם אז לא נותר לי אלא להגיד מה לעשות... תוך כדי תפיחת הבצק באו לבקר אותנו להקת דולפינים. נעם אמר שלדעתו הם מתכננים את הביקורים אצלנו יום כן, יום לא. הכנו את הפיצה ותוך כדי אכילה לא ברור מי העלה את הרעיון אבל התחלנו לביים את הסרט ״פיצה פיצה פיצה״ וכשהפיצה השניה היתה בתנור כבר התחלנו לצלם אותו. אותנו זה שעשע(:

pizza

כשהחשיך קצת העמדנו את המחשב במקום יחסית בטוח וראינו את הפרק הראשון בסדרה planet earth של ה-BBC.

05/01/11

יוספה התעוררה עם מרץ רב וביחד עם נעם שסיים את משמרת הלילה שלו שטפו את הקוקפיט עם דליי מי ים ואז התחילו לתכנן רשת צל לחלק האחורי של הקוקפיט. כרגע יש לנו רשת בכל צד אבל בהפלגה הזו בבקרים השמש מגיעה מאחור. סוף סוף אנחנו מתקדמים ממש בכיוון ברבדוס כי הרוח קצת יותר צפון מזרחית ממזרחית. לקראת הצהריים אסף התחיל להפעיל אותנו בהכנות לארוחת צהריים. יוספה ואני חתכנו ירקות, נעם חתך את הדג שהם תפסו אתמול, ואז אסף הכין דג מוקפץ עם ירקות שיצא טעים כרגיל. זה לא פשוט כל כך לבשל ולשטוף כלים בגלל הטלטולים הכמעט תמידיים. צריך להתרגל לאזן את הגוף תוך כדי עבודה במטבח כדי לא לעוף.

אחר הצהריים דולפינים הגיחו לביקור קצר, מה שהרס את התאוריה של נעם שהם באים יום כן יום לא כי גם אתמול הם ביקרו אותנו.

06/01/11

הלילה העשירי באוקיינוס. אחר הצהריים ראינו עננים שחורים מתקרבים לכיווננו. מיד סגרנו את כל החלונות וחיכינו למבול ואולי גם לרוח חזקה, אבל קיבלנו רק טפטופים בלי שינוי ברוח. כשעבר הענן התפנינו לחגיגות. בערב חגגנו חצי דרך עם למברוסקו ומוזיקה קאריבית. נשארו עוד 1000 מייל עד ברבדוס. אסף ואני חישבנו בקו ישר שיצאנו מקו רוחב 34 מזרח (ישראל) וכרגע אנחנו בקו רוחב 43 מערב, 77 קווי רוחב כפול 60, בערך 4600 מייל, ולמעשה המרחק שהפלגנו הוא הרבה יותר גדול מהקו הישר הזה.

מכיוון שהבשר מהדג הגדול שנתפס לפני יומיים אפילו לא קרוב לסיום, גם היום אכלנו דג והפעם קציצות דגים ולביבות תפוחי אדמה. הרוח מתחילה לעלות ולפי התחזית תישאר בסביבות 18 קשרים בימים הקרובים.

fishballslevivot

07/01/11

בבוקר יוספה התחילה להכין חלה כמה שהכנו ביום שני. זו היתה הפעם הראשונה שלה אי פעם והיא רק חיכתה לאור ירוק לגבי היום להכנה.

yosefahala

הגלים מגיעים מאחורה שמצד אחד זה נוח יותר מאשר גלי גיבוע מהצד אבל מצד שני הם קצרים יותר וזה קצת מציק. בצהריים נעם ואסף ראו דג טונה שוחה לידינו. מכיוון שיש לנו עוד לא מעט מאהי מאהי הם לא ניסו לתפוס אותו אלא לשחק איתו, אבל לאכזבתם הוא לא שיתף פעולה. הוא המששיך לשחות לידינו שעות וקיבלו את השם "טוני" הטונה. אסף החל לעמול על ארוחה מושקעת גם היום והפעיל את יוספה ונעם בחיתוך דג, שום ובצל. אכלנו פסטה ברוטב דג ועגבניות.

08/01/11

הלילה היה הקשה ביותר עד היום, ולמעשה גם זה היה ממש לא נורא, רק קצת לא נעים ולא נוח. אף אחד מאיתנו לא הצליח להירדם כמעט בגלל הטלטולים, הרוח עלתה עד 25 קשרים ולפעמים ירדה ל-10 קשרים. בהגה רוח היתה תקלה שגלגלי השיניים שבלעדיהם לא פועל ההגה רוח נפרדו אחד מהשני כל כמה דקות וההגה רק הפריע במקום לעזור, בעיקר במשבי רוח חזקים. אסף ויוספה צמצמו את החלוץ מתישהו בתחילת הלילה ואסף ניגש רתום וקשור לתקן את ההגה רוח הרבה פעמים עד שבסביבות 4 בבוקר כשאני הייתי במשמרת הוא הבין מה היתה הבעיה או לפחות חלק מהבעיה וסידר אותה. חוץ מהרוח החזקה כל הלילה עברו מעלינו עננים שהורידו גשם, ועכשיו כשכבר עולה האור הכל נראה רגוע ומעודד יותר.

בבוקר יוספה הכינה חלה לבד וזו היתה הארוחה שלנו עם טחינה ונקניק. ארוחה ראשונה פחות או יותר מאז שיצאנו לדרך שלא היתה ממש מושקעת (מלבד החלה כמובן). אחר הצהריים קרצפנו את הקוקפיט. נעם העלה דליי מים מהים בשיטה מיוחדת שבה הדלי לא מספיק להתמלא עד כדי כך שאי אפשר להרים אותו. למרות הטלטולים הזזנו הכל וניקינו.

09/01/11

הלילה היה די דומה לזה שלפניו. הרוח היתה בין 15 ל-25 קשרים, גלים קצרים ולא נוחים מאחור שמעלים את הסירה לרוח או מורידים אותה בבת אחת והחלוץ קורס, גשם לפרקים אבל בסך הכל התקדמנו יפה והבדיקה היומית שלנו ב-10 בבוקר הראתה שעברנו 118 מייל. בבוקר יוספה ונעם ניגשו למלאכת הכנת רשת צל לחלק האחורי של הקוקפיט. אתמול נעם השקיע בשרטוט מדויק של הרשת והיום התחיל שלב הביצוע.

עוד ממאורעות היום כמו שנעם תיאר אותם בפנינו:

סוכן מעופף של משרד ההגנה העונה לכינוי ציפור שחף הגיע בבוקר בכדי לערוך סיורים אוויריים מקדימים מעל כלי השיט ג׳ינג׳ה ולסמן ליחידות הים (לוחמי השייטת המעופפת) את זוית החדירה לכלי השיט כדי לנסות ולדובב את השייטת יוספה (מה? אמר הדג). הלוחם העונה לכינוי flying fish נמצא למרגלותיה של יוספה ללא רוח חיים לאחר שניסה במשך שעה שלמה לקיים דיאלוג עם הידועה בכינויה הלוחשת לדגים, אך יוספה המתוחכמת הצטיידה מבעוד מועד באמצעי לחימה מתקדם הגורם שיבוש באמצעי התקשורת של האויב העונה לשם אטמי אוזניים. על מצבתו נחרט - בסך הכל רציתי להגיע לכיור בשלום.

seagulflyingfish

10/01/11

מיום חמישי התחלנו להרגיש מהו Squall אחרי ששמענו שדבר כזה קיים באוקיינוס. Squall הוא עליה בעוצמת הרוח, בדרך כלל בתוספת גשם. מזהים אותו מתקרב בצורת עננים שחורים. בלילות יש לנו Squalls ולפעמים גם בימים. כבר למדנו לזהות אותם. הגשם די מרענן ביחס לקו האורך שאנחנו נמצאים בו וגם התחזקות הרוח לא נוראית כי אחנו מפליגים רק עם חלוץ. לכן כשהרוח מתחזקת (לפעמים עד 30 קשרים) הסירה לא עולה במהירות לרוח וההגה רוח מצליח לשמור על כיוון ההפלגה הרצוי. היום אחר הצהריים הגשם היה די חזק. בהתחלה רצתי לקחת מעיל אבל אז התחרטתי כי ראיתי בזה פוטנציאל למקלחת! כמובן שכמות המים לא הספיקה כדי לשטוף את השיער שעושה סימנים שהוא רוצה להפוך לצמר פלדה אבל גם זה משהו. אחר הצהריים בזמן שאכלנו ארוחה פשוטה של פסטה ברוטב פסטו, יוספה ראתה מפרשית כמה מיילים מאיתנו. חשבנו שיהיה נחמד לדבר איתם כמו שדיברנו עם הקטלנים לפני כמה ימים, אז עלינו מולם בקשר ולקח זמן עד שהם ענו. הם לא כל כך ששו לדבר איתנו וסיכום השיחה היה בערך כזה: “We are a French boat, we sail to Martinique, bye bye”. טוב.. אולי הם לא ידעו אנגלית טוב ואולי הם סתם לא היו במצב רוח חברותי. בכל מקרה לנו היה על מה לצחוק בשעות הבאות.  בערב חגגנו את הירידה מ-500 מייל עד ברבדוס עם כוסיות בייליס.

11/01/11

מאתמול בעשר בבוקר עד היום בעשר בבוקר עברנו 129 מייל, שיא יומי בכל ההפלגה. היום חלפו כבר שבועיים מאז שיצאנו לחציית האוקינוס, המצב רוח של כולם טוב, מסתדרים טוב, לא נגמר לנו מה לקרוא, על מה לדבר ומה לבשל (שוב מאהי מאהי, אבל כל פעם אסף מגוון, והיום - שווארמאהי מאהי עם מג'דרה).

shawarma

הגלים די גבוהים, אבל לפי הדיווח לטלפון הלוויני ממאיה, החברה המטאורולוגית שלנו מהיום במהלך היום הם אמורים להיות ארוכים יותר ובשאיפה נוחים יותר. אחר הצהריים הכנתי בראוניז וזה היה לא פשוט בכלל בגלל הטלטולים.

brownies1

הייתי צריכה להשגיח שהביצים לא יעופו, השוקולד לא ישפך והקמח לא יתפזר ברוח. מזל שהם יצאו טעימים, וכל הכבוד לאסף שעומד ומבשל בטלטולים כל יום.

brownies

12/01/11

הגלים גבוהים עוד יותר ונשארו קצרים. המשכנו גם ביום את המשמרות כי היה צריך להיות כל הזמן מישהו על ההגה בגלל הגלים הגבוהים. צמצמנו עוד יותר את החלוץ, היינו איטיים יותר אבל הסירה קצת פחות מיטלטלת והתחושה נעימה יותר. הרוח הגיעה עד 30 קשרים. אחר הצהריים בים הגועש ראינו להקת דולפינים שקפצו ממש גבוה והשתעשעו בגלים. תמיד כיף לראות דולפינים, ובמיוחד בים לא רגוע. טוב לדעת שהם שם איתנו.

13/01/11

הגלים ירדו קצת ופתחנו חלק מהצמצום בחלוץ. נשארו לנו משעה 10 בבוקר רק עוד 160 מייל ואנחנו מתפתים להרגיש את הסוף. בצהריים נעם לימד אותי לנגן במפוחית שלו והצטערתי שזה קרה רק עכשיו ולא לפני שבועיים, אבל נעם אמר שעדיף ככה כדי שאשאר עם טעם של עוד. אחר הצהריים אסף הכין לנו את האורז טרקים המסורתי שלנו, שתקף גם כאורז הפלגות.

assafontheboom

השקיעה היתה מדהימה כמו בכל יום  ובשעה 21.00 חגגנו עם כוסית משקה קטנה את המעבר לשתי ספרות במספר המיילים שנותרו עד ברבדוס.

14/01/11

בשעה 9 בבוקר נותרו עוד 40 מייל עד לברידג'טאון בברבדוס והקאריביים מקבלים אותנו עם מבול שכמוהו לא היה לנו בכל ההפלגה. השמים מתבהרים אחרי שעה בערך והגלים נרגעים ובשעה 16.30 נכנסנו לנמל של ברבדוס. נקשרנו בין גוררות לאונית נופש ענקית וראינו המוני תיירים אחרי 17 יום שבהם ראינו רק אחד את השני והרבה כחול מסביבנו.

הגענו בשלום לקאריביים!

Last Updated on Sunday, 16 January 2011 23:26
 
אוטוטו יוצאים לדרך! PDF Print E-mail
Written by Liat   
Monday, 27 December 2010 16:53

בבוקר יצאנו עם הדינגי לכיוון החוף, קשרנו אותה מתחת לרציף עץ ליד סירות דיג. על הרציף עמדו הרבה דייגים עם הדגים שהם ממש הרגע דגו, ניקו אותם, הוציאו דגים קטנים מתוך הבטן של הדגים הגדולים, הילדים לקחו את הדגים הקטנים והדייגים מכרו את הגדולים. משם המשכנו לעיר, יש שם כמה מועדוני צלילה, מועדוני גלישה, בתי מלון, אבל לא כאלה שמדמיינים כשחושבים "בית מלון", אלא מעין בונגלו יפים בצבעים שונים. מצאנו שם מקום לאכול אוכל מקומי - Cachupa, שבבסיס זו תערובת של אורז, תירס ושעועית אבל במקומות שונים מגישים את זה באופן שונה. בסנטה מריה אכלנו צלחת קצ'ופה עם דג ב-2.5 יורו, או 250 אסקודות, הכסף המקומי שלהם. ככל הנראה אין להם דמויות משמעותיות לשים על השטרות שלהם אז הם שמים סירות מפרש. הארוחה היתה טובה, ואחריה חזרנו לג'ינג'ה.

אחר הצהריים אסף ניגש עם הדינגי לסירה שעגנה לידינו, אותה אחת שהוא התחרה איתה בדרך לסנטה מריה. הוא ראה שהם חזרו עם ציוד שלKite surfing ורצה לשמוע איך היה. הוא פגש שם ארבעה צרפתים צעירים, מהם שניים אח ואחות, חבר של האח וחבר של האחות. הבחורה אמרה לאסף שהיא התחרתה איתו כל הדרך לסנטה מריה! זאת אומרת שאנחנו התחרנו בהם והם התחרו בנו בלי לתאם מראש. הזמנו אותנו לאותו ערב, שמענו סיפורים על איך המשפחה היהודית של ארתור בצרפת לומדת עברית (באמצעות שירים של אייל גולן וקלטת של יובל המבולבל), הרבה פחיות בירה ובקבוקי יין התרוקנו והחלפנו סיפורי הפלגות.

למחרת בבוקר הפלגנו כ-30 מייל לבואה ויסטה. ההפלגה היתה מהירה וכשהתקרבנו למפרץ שבו רשום בפיילוט בוק שאפשר לעגון, הורדנו את המפרשים, הנענו את המנוע ומאוד מאוד לאט נכנסנו לכיוון המפרץ מכיוון שהיה שם מאוד רדוד, אי קטן ומסולע משמאלנו וריף רדוד מאוד מימיננו. אחרי שעגנו ונחנו קצת לקחנו את הדינגי לחוף שהיה רחוק מאוד (לא יכלנו להתקרב יותר עם היאכטה כי היה רדוד מדי), כבר כמעט היה חושך ולא ראינו מקום טוב לשים בו את הדינגי אז הרמנו אותה על החוף והלכנו לראות את הכפר הקטן Sal Rei. אחרי עשרים דקות בערך רצינו ללכת לצד השני וחשבנו שאולי כדאי שנסתכל אם הדינגי בסדר לפני שאנחנו ממשיכים לטייל. כבר כשהתקרנו לדינגי ראינו ילד מקומיי גורר את הדינגי שלנו ובתוכה יושבים שני חברים שלו... רצנו לכיוונם, הם יצאו מהדינגי והלכו ואנחנו הפסקנו את השיטוטים שלנו וחזרנו לג'ינג'ה.

למחרת בבוקר יצאנו עם שקית כביסה כבדה שוב לעיר, הפעם כבר מצאנו מקום טוב לקשור בו את הדינגי, אבל לא מצאנו מקום שבו יכולים לכבס לנו את הבגדים תוך יום כי היה יום לפני כריסמס. מכיוון שהיאכטה היתה כל כך רחוקה מהחוף (רבע שעה בדינגי הקטנטנה שלנו), החלטנו לא לחזור כדי להחזיר את הכביסה ואסף הסתובב עם השקית כביסה כל היום. הלכנו בחופים חוליים לבנים מהממים, מול מים בצבע טורקיז, עם ג'ינג'ה ברקע. בפיילוט בוק רשום שבואה ויסטה הוא האי הכי פחות מפותח בכל קבוצת קייפ ורדה. יש שם בסך הכל 4000 תושבים והאי נראה כאילו הוא נתלש מהסהרה. התאור די מתאים למה שראינו.

ביום שישי בבוקר נסענו לאסוף את הצוות שלנו לחציה - נעם ויוספה משדה התעופה הקטנטן. נהג המונית שלקח אותנו לשם והבטיח לחכות עד שהם ינחתו כדי לקחת אותנו בחזרה לעיר כמובן לא חיכה לנו, אבל מצאנו מישהו אחר, אכלנו ארוחת צהריים, עשינו שתי "נגלות" לג'ינג'ה עם כל הציודים שאיתם הם הגיעו, התארגנו מהר מהר ויצאנו להפליג לכיוון Sao Vicente, כ-145 מייל מערבה מבואה ויסטה.

הרוח היתה בין 10 ל-20 קשרים אבל מכיוון שהיא לא היתה קבועה נאלצנו להיות די צמודים להגה כל ההפלגה. הפלגנו ברוח צד ולכן היינו מהירים מאוד יחסית אלינו, ממוצע של 6 קשרים בערך אבל הגלים היו קצת מבולבלים וקצת גבוהים וההפלגה לא היתה כל כך נוחה. הגענו לכאן ביום שבת ממש רגע לפני החושך אחרי 26 שעות הפלגה ובכניסה למרינה ראינו את עופר וליאת מנופפים לנו. עופר וליאת הפליגו על הסירה West wind של יוסי כחלק מה-ARC אבל מכיוון שהלך להם המנוע כמה ימים אחרי שיצאו מלאס פלמס הם נאלצו לפנות לכיוון קייפ ורדה ונמצאים כאן במרינה כבר שבועיים וחצי.

אחרי התארגנות זריזה יחסית עופר וליאת שכבר ותיקים במינדלו לקחו אותנו לאכול פיצה באחד המקומות היחידים שהיו פתוחים בעיר. מהרגע שהגענו לכאן פגשנו די הרבה אנשים שאנחנו כבר מכירים מגיברלטר, מלאס פלמס או מסאל וזה נחמד להיפגש שוב. כולם בדרך לחצות את האוקיינוס לכיוון הקאריביים או לכיוון ברזיל.

בראשון ושני עשינו הכנות אחרונות לקראת החציה - קניית ירקות ופירות (יקרים) בשוק, לחם ואוכל טרי אחר (למרות שיש להם כאן יוגורטים עמידים שלא צריכים קרור), אסף עלה לתורן שוב כדי לבדוק שהכל תקין, שטיפת הסירה, אבטוחים וכו'. הספקנו גם לאכול שתי ארוחות מצוינות במסעדות מקומיות ואנחנו מרגישים מוכנים לצאת לדרך.

המיקום שלנו יעודכן על המפה http://www.jinja.co.il/2010-06-11-12-15-48.html כל כמה ימים.

 

 
<< Start < Prev 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Next > End >>

Page 10 of 24