Follow Jinja_sailBoat on Twitter

Sponsored Links


Designed by:
SiteGround web hosting Joomla Templates
Jinja
עשינו את זה! חצינו את האוקיינוס לאזורס PDF Print E-mail
Written by Liat   
Tuesday, 14 June 2011 13:14

יוצאים לדרך

אתחיל מהסוף. הגענו להורטה שנמצאת באי פאיאל בקבוצת האיים האזוריים באוקיינוס האטלנטי, בערך 1500 קילומטר מערבית לפורטוגל.

ועכשיו שוב מההתחלה. ב-19 במאי אחרי המון הכנות, כשהרגשנו שאנחנו מוכנים לצאת, עזבנו את הקאריביים. יצאנו עם אור ראשון מסנט מרטין לכיוון האי פלורס. 2092 מייל לפנינו. מתחילים...

אפור וגשום וממש קצת שמש

השמים היו אפורים, אחרי כמה שעות התחיל לרדת גשם כך שלא ממש היתה תחושה של קאריביים כשעזבנו את הקאריביים. הרוח היתה מעט חזקה מהתחזית אבל עם מספיק צמצום מפרשים התקדמנו לא רע על המים אבל הזרם בקרבת האיים האט אותנו. לילה ראשון הגיע, מחליטים על משמרות (3 שעות כל אחד) ומתחילים להבין שזהו, יצאנו לדרך. מעכשיו למשך כמה שבועות ככה זה יהיה. רק שנינו, ישנים מקסימום שלוש שעות ברצף (או קצת יותר אם למישהו מתחשק לפנק את השני) וככל שעוברים הימים נוצרת לנו מעין שגרה.

השמים האפורים והגשם לא עזבו אותנו רוב הזמן. בנוסף היתה לחות של יותר משמונים אחוז, כך שלמרות שלא נכנסו מים לסירה, היתה תחושה שהכל רטוב. את חליפות הסערה בקושי הספקנו לייבש בהפוגה של גשם ואחרי כמה שעות, יום או יומיים הן כבר שוב היו רטובות. הימים היחידים שבהם השמים היו כחולים (ולא ירד גשם) היו ימים שבהם לא היתה רוח או היתה מעט מאוד רוח שאפשרה לנו להתקדם בקושי שני קשרים לכיוון האזורס, אבל לפחות ניצלנו אותם לקצת נקיונות ומקלחת. היו כמעט יומיים שלמים שבהם פשוט חיכינו שהרוח תחזור ועוד יומיים שבהם השתמשנו במנוע כדי להתקדם. ואז כמה שעות לפני שחזרה הרוח התקלקל ההגה האוטומטי (מחובר אצלנו להגה רוח) ובזמן שאסף תיקן אותו באופן זמני אני הייתי על ההגה.

באחד מהימים שכמעט לא היתה רוח (ויאמר לזכותו של ההגה רוח שלנו שהוא עדיין שמר יפה על כיוון) אסף אמר שיש לו 'סידורים' (לשייף את אחת מפלטות הרצפה שלנו, להתקלח, להכין סטייקים). זה נשמע מאוד מצחיק, כי לאן אתה יכול ללכת כבר לסידורים?

למרות כל הגשם והאפרוריות פיתחנו לנו דרכים להמשיך בשלנו למרות שיורד גשם (כי לפעמים זה היה רק טפטוף). נשארנו למטה ויצאנו להציץ מה קורה בחוץ כל עשרים דקות או ששמנו את הספר בתוך שקית וקראנו בו ככה ולפעמים הרמנו את ה-Spray hood (מגן משפריצים) והתחבאנו מתחתיו כשהגשם בא מקדימה.

אוניות בדרך

לא היינו מאוד מוטרדים מאוניות בדרך. בזכות מקלט ה-AIS שלנו אנחנו רואים על ה-Chart plotter את האוניות באזור, עד 25 מייל מאיתנו פחות או יותר ורואים באיזה מרחק הן יעברו מאיתנו, כך שב-AIS ראינו בסביבות 50 אוניות משא אבל בעין ראינו בערך חמש. היתה רק פעם אחת בלילה שעשינו Heave-to (מיד אגיע לזה) וכשיצאתי להסתכל מסביב ראיתי על המסך שיש אוניה שתעבור בין 0 ל-100 מטר מאיתנו. ואנחנו ב-Heave-to כמעט עומדים במקום... זה היה הזמן לסדר מחדש את המפרשים ולזוז משם, למרות שיכלנו ליצור קשר עם האוניה הזו ולוודא שהיא רואה אותנו ותפנה לנו דרך (וזה עובד בדרך כלל).

מזג האוויר לא תואם למה שכתוב בספרים

המסלול שבו בחרנו, למעשה נתיב ישיר עד כמה שאפשר מהקאריביים לאזורס בחודשים מאי-יוני אמור להיות נטול שקעים ברומטרים. בכל הספרים מדברים על זה שצריך לקחת כמה שיותר מים ודלק כי יכול להיות שבחלקים גדולים מהדרך לא תהיה רוח ואז או שמשתמשים במנוע או שמחכים. כשהיינו בקאריביים במשך כמה שבועות בדקנו את תחזית מזג האוויר כל הזמן והיא היתה כמו שרשום בספרים - אין רוח בכלל או רוח נחמדה. אבל... מסיבה כלשהי כשאנחנו היינו בדרך (וכמונו עוד הרבה אחרים) השקעים הברומטרים הגיעו אחד אחרי השני, ממש ללא הפסקה. שבוע אחרי שיצאנו הפסיקה הרוח והחלטנו כמו שאמרתי להשתמש במנוע ליומיים כי ראינו שבנקודה אליה נגיע אחרי יומיים תהיה רוח של 15-20 קשרים. זה נשמע לנו מצוין. בשבוע הראשון הורדנו תחזית מזג אוויר כל שלושה ימים, כך שכשהגענו לאזור שבו אמורה להיות רוח באמת היתה רוח אבל יום למחרת היא התחזקה יותר מהתחזית (התחזית השתנתה ממש כל יום). בנקודה הזו החלטנו שמעכשיו מורידים תחזית מזג אוויר כל יום. הרוח עלתה ל-25 קשרים, הפלגנו בקדמית והגלים עלו והיו קצרים והגיעו לשלושה מטרים. נתרקנו על הגלים והתחושה לא היתה נוחה. משבי הרוח הגיעו עד 38 קשרים וההגה רוח לא החזיק בגלל הגלים. זה היה מעייף מאוד להחזיק הגה בתנאים האלה והחלטנו לעשות Heave-to ללילה. כלומר, לסדר את המפרשים בצורה כזו שהסירה תעמוד בערך 50 מעלות לרוח ולגלים ותיסחף מאוד מאוד לאט לאחור.

למי שמעוניין בהגדרה של Heave to  מתוך הספר של לין ולארי פרדי Storm tactics:

To lay a sailing ship in the wind with her helm a-lee and her sails shortened and so trimmed that as she comes up to the wind, she will fall off again on the same tack and thus make no headway. The whole idea in heaving-to is to bring the wind on the weather bow and hold the ship in that position where she rides most safely and easily. – From the Oxford Companion to Ships and the Sea.

עשינו Heave-to ואז הכל נרגע. שנינו היינו בפנים, עשינו משמרות עדיין של 3 שעות אבל מי שהיה במשמרת גם ישן ושם לעצמו שעון לכל עשרים דקות לבדוק שהכל בסדר. זו דרך טובה מאוד להתאושש ולאזור כוחות. בבוקר הורדנו תחזית מזג אוויר וראינו שאם נפליג דרומה (כלומר נתרחק מהמטרה אבל גם מהשקע) יהיו רוחות פחות חזקות ואז גם בדרך כלל גלי רוח פחות גבוהים. הפלגנו דרומה כל היום ובלילה שוב עשינו Heave-to כדי לנוח וגם כדי לא להמשיך להתרחק כי באמצע הלילה הרוח היתה אמורה להירגע, ואכן כך היה. עברנו את זה וראינו שאם עושים  Heave to אפשר לנוח ולהמתין. הדרך הנכונה לעשות Heave-to משתנה מסירה לסירה, אבל המסקנה שלנו לגבי ג'ינג'ה היא עם ראשי צמצום שני בלבד. ביומיים האלה היו סופות רעמים מסביבנו. הן היו רחוקות כי רק ראינו את הבזקי הברקים ולא שמענו את הרעמים, אבל הקומבינציה של הרוח, הגלים, הברקים והזכרונות מהסערה שהיתה לנו קצת לפני האזורס כצוות לפני ארבע שנים הפחידה אותי. אני מודה, אלו היו ימים לא קלים בשבילי, אבל זה מאחורינו ואסף היה חזק מספיק ותומך מספיק בשביל שנינו.

שגרת הפלגה

לא אלאה בדברים היומיומיים כמו היום ראינו ציפור (או מדוזות סגולות עם מפרש!) ואתמול אכלנו פסטה. למרות שבהפלגות מסוג זה השגרה מבורכת. בימים שבהם היה לנו מזג אוויר קשה (יומיים וחצי ועוד חצי יום נסבל) כל כך חיכינו כבר שתחזור השגרה. החציה הזו היתה מאוד שונה מהקודמת ולא היה כל כך יום שדמה לקודם לו מבחינת מזג אוויר אבל כל עוד מכוונים כמו שצריך את המפרשים ואת ההגה רוח, מתעלמים מההטיה ו/או מהטלטולים, הימים די דומים זה לזה. בודקים את הלחץ הברומטרי כל כמה שעות, רושמים בלוג בוק את המיקום שלנו עם פרטי רוח, גלים ומהירות והכי מעניין - כמה מיילים עברנו בעשרים וארבע שעות האחרונות. אם עברנו יותר ממאה מייל, אנחנו מרוצים. הלילה הוקדם והתקצר ככל שעבר הזמן,  אבל זה כמובן גם בגלל שלא הזזנו את השעון מהקאריביים. כשיצאנו מהקאריביים אור ראשון הגיע קצת אחרי 5 בבוקר ואחרי כמה ימים ארבע, שלוש וחצי עד שבסוף החציה החושך הגיע בשעה שש וחצי בערב והיה לנו שוב אור באחת וחצי - שתיים בלילה. השינוי באזורי הזמן תוך כדי חציית אוקיינוס זה דבר שכל פעם מדהים אותי מחדש. מכיוון שבלילות האחרונים הירח זרח עד עשר בערך היו לנו רק שלוש שעות של ממש חושך. היה לנו נחמד שיש אור כבר מאמצע הלילה, אז העדפנו להישאר בשעון קאריביים.

מעדכנים ומתעדכנים באמצעות הטלפון הלוויני

כחלק מהשגרה כל יום בסביבות 16.30 הורדנו תחזית מזג אוויר באמצעות הטלפון הלוויני. עוד משימה שגרתית (חשובה מאוד!) היתה לשלוח הודעה לאמא שלי כל יום שהכל בסדר. זה היה התנאי שלה אם אנחנו יוצאים לחציה רק שנינו. וההודעה היומית שקיבלתי ממנה ולפעמים גם מאמא של אסף - קשר עם הבית היו כל כך כיפיות. חוץ מזה היו גם ההתכתבויות עם מאיה, החברה המטאורולוגית שלנו שהיתה ממש מדהימה. מאיה המליצה לנו להישאר דרומית לקו רוחב 25 צפון לפני השקע שאליו נכנסנו, אבל הוא היה נראה תמים וכן הפלגנו לקראתו אבל אחריו קיבלנו את ההמלצה של מאיה להישאר דרומית לקו רוחב 30 צפון ופשוט הפלגנו מזרחה לגמרי במשך שבוע! בשבוע הזה התקדמנו פחות מארבעות מייל למטרה. ביום שישי, שמונה ימים לפני ההגעה להורטה ראינו בתחזית שיש שקע גדול שמתקרב לאזור שלנו. לא הצלחנו להחליט איך להתחמק ממנו כי לא יכלנו לראות את התמונה הגדולה של כל האוקיינוס ופנינו לסטורמי (איתמר ניצן) שהציע לנו את עזרתו לפני החציה הקודמת, שלחנו לו את המיקום שלנו דרך הטלפון הלוויני והוא יעץ לנו להפליג מזרחה. איתמר הוא גם מטאורולוג וגם יש לו הרבה נסיון עם ימאים ושמחנו שיכלנו לקבל עצה ממנו. אז המשכנו מזרחה... לא נורא, ברגע שמפנימים שהזמן הוא לא מה שחשוב אלא הבטיחות והעיקר להגיע בשלום בסופו של דבר, לוקחים את זה בכיף ומודים לנפטון שהצלחנו לחמוק מעוד שקע ולסטורמי ומאיה שאמרו לנו לא לעלות צפונה.

וככה החלטנו לשנות את היעד שלנו מפלורס לפאיאל. מהקאריביים המרחק לפלורס קצר במאה מייל מאשר לפאיאל, אבל בגלל שהפלגנו כל כך הרבה מזרחה המרחק כבר היה זהה ומרכז השקע האחרון שעבר מעלינו היה קרוב יותר לפלורס אז החלטנו להפליג לפאיאל. כשהגענו שמענו שמי שהפליג לפלורס באותו שבוע זכה לעגינה מטולטלת במיוחד.

אנחנו הצוות של עצמינו

עם כל היתרונות שיש בלקחת איתך צוות לחציית אוקיינוס, יש הרבה יתרונות גם בלא לקחת צוות. זה אמנם יותר מעייף, אבל זה הכי טבעי ומוכר שיש. בוקר אחד אמרתי לאסף "אולי נפשיר את העוף היום?" והוא ענה לי "כבר הוצאתי אותו מהמקפיא". אנחנו מכירים אחד את השני כל כך טוב, יודעים מתי לשני יש צורך לישון קצת יותר, מתי לא מתחשק לשטוף כלים או כן בא לו בדיוק קוביית שוקולד. זו אחת החוויות החזקות יותר שעברנו מאז שיצאנו מהארץ עם ג'ינג'ה ולמרות החששות של אמא שלי, אני מאוד שמחה שהחלטנו לעשות את הדבר הגדול הזה בשניים.

מגיעים לפאיאל

ביום האחרון היתה לנו רוח דרומית של 20-30 קשרים וגלים די גבוהים, אבל הפלגנו צפונה כך שהרוח החזקה רק עזרה לנו להתקדם. ביומיים האחרונים כל הזמן חישבנו מתי נגיע אם נהיה במהירות ממוצעת כזו או אחרת כי רצינו להגיע באור יום להורטה. בשישי בלילה הבנו שככל הנראה נגיע להורטה בלילה שבין שבת לראשון, אבל בדקנו בספר אם הגישה בלילה פשוטה ושקלנו האם להיכנס בלילה או להאט קצת ולהיכנס בראשון בבוקר למרינה. בסופו של דבר החלטנו שאנחנו כבר ממש רוצים להגיע ואין בעיה עם הגישה בלילה, אז אחרי 23.5 ימים ב-11.6 נכנסנו למרינה בהורטה. התרגשנו מאוד, הכנו את כל החבלים והפנדרים מראש, תכננו את הגישה בהתחשב בכיוון ועוצמת הרוח (20 קשר) וכשהתקרבנו לרציף הגיע שומר שאמר לנו להיקשר ליאכטה אחרת. נקשרנו ורגע לפני שיכלנו לשבת לנוח יצא הבחור מאותה יאכטה ואמר שהם יוצאים בשש בבוקר אז אם אנחנו לא רוצים לזוז בשש בבוקר, כדאי שנעבור מקום עכשיו. אז זזנו... ואז הזיזו אותנו שוב בבוקר... אבל זה כבר לא שינה שום דבר. חצינו את האוקיינוס האטלנטי והגענו לאזורס!

Last Updated on Monday, 20 June 2011 16:03
 
מה? כבר עברו 5 חודשים? PDF Print E-mail
Written by Liat   
Thursday, 12 May 2011 00:36

כן.. לפני חמישה חודשים יצאנו מלאס פלמס שבגרן קנריה לכיוון קייפ ורדה ומשם לקאריביים. הפלגנו בארבעה חודשים האחרונים בין האיים המקסימים בקאריביים (והשארנו כמה וכמה לפעם הבאה) ועכשיו אנחנו מתכוננים לחציית האוקינוס האטלנטי בכיוון ההפוך - בחזרה לאירופה. כמו שאומרים - הזמן עובר מהר כשנהנים. אז כן, נהננו מאוד בקאריביים, גם מהיופי של האיים, מהמקומיים הנחמדים מאוד (בדרך כלל) אבל בניגוד למקומות אחרים שהיינו בהם, כאן יש "פעילות חברתית" רבה מאוד של קרוזרים שמאוד אהבנו. מה יכול להיות יותר כיף מלבחור לאיזה בר ללכת ל- Happy hour בסופו של יום עבודה מתיש על הסירה? או ללכת ביום שבת הראשון בחודש ל-Boat jumble (קרוזרים מגיעים ומוכרים דברים שהם רוצים להיפטר מהם) בצד הצרפתי של סנט מרטין? או להקשיב ל-Cruisers net בגרנדה או בסנט לוסיה או בסנט מרטין כל בוקר? ועוד ועוד שלא נתקלנו בהם הרבה בדרך לקאריביים (כמובן שיש בכל מקום, אבל כאן נראה שהמבחר גדול ואפשר למצוא התקהלויות של קרוזרים אם מחפשים אותם).

אבל עכשיו הגיע הזמן לפתוח את מחברת המשימות לפני חציה ולסמן "וי" על כולן – בדיקת מערך, בדיקת מערכת ההגה, העלאת הסירה להספנה - שיוף האנטי פאולינג הישן, ניקוי המדחף עד להברקה!, צביעת תחתית מחדש, קניית אוכל ומים לחציה, סידור האוכל בסירה (לא פשוט), מילוי ובדיקת תיק נטישה ועוד כמה עשרות מטלות.

הפעם החציה תהיה שונה. נצא מכאן (סנט מרטין) לכיוון האיים האזוריים. לפי הספרים, האינטרנט וכל מי שדיברנו איתו כדאי להפליג קצת צפונה ורק אז מזרחה כדי להקטין את האזור ללא רוחות בדרך מכאן לשם. מזג האוויר הצפוי הוא לא כל כך צפוי, נצטרך לבדוק אותו לעתים תכופות יותר בעזרת הטלפון הלוויני. כשנסיים את המשימות שלנו נצא בהתאם למזג האוויר (בשאיפה בשבוע הבא).

דבר נוסף ששונה ומאוד משמעותי מהחציה הקודמת היא שהפעם נהיה רק שנינו. התלבטנו אם לחפש צוות או לצאת רק שנינו (לפני שנה לא הייתי חושבת אפילו על לחצות את האוקיינוס רק שנינו). פגשנו הרבה זוגות שחוצים את האוקיינוס ללא צוות. ואם הם יכולים, למה אנחנו לא? אחרי שלא מצאנו צוות שרצינו, החלטנו שנלך על זה. נצא רק שנינו!

 

 
פינוק במלון, ליל סדר ועוד PDF Print E-mail
Written by Liat   
Monday, 02 May 2011 22:10

דבר ראשון שעשינו אחרי שסיימנו להתפעל מהדירה המפנקת שקיבלנו ומהנוף ללמפרץ ולשקיעה, קפצנו על ההזדמנות להתקלח במים חמים ובלי לחסוך יותר מדי במים (יש לנו מים חמים גם בג'ינג'ה, אבל המקלחות קצרצרות).

בשני בערב היה ליל הסדר ידענו שיש בית חב"ד באי, ואפילו ידענו איפה הם נמצאים אבל בכל פעם שהגענו לשם לא היה שם אף אחד. חשבנו שכבר נבשל לעצמנו ונעשה ליל סדר אינטימי בחדר (אמא הביאה מצות והגדות מהארץ!) אבל אז הצלחנו להשיג את רבי משה בטלפון והוא אמר שעושים ליל סדר באחד מבתי המלון ממש קרוב אלינו. שילמנו דרך האינטרנט והגענו בשעה שש וחצי. היו שם בערך מאה אנשים, יהודים שגרים באי, הרבה מאוד מהם צרפתים, איתנו בשולחן ישבה משפחה ישראלית שנמצאים באי כבר שלוש שנים לעובדים כאן.

חוץ מרבי משה, הביאו תלמיד חב"ד משיקגו שהיה ממש מאושר ששלחו אותו לחג לקאריביים ולא לרוסיה או יוון או כל מקום אחר. אני חושבת שהוא התחיל לשתות עוד לפני שהתחילה מצוות ה-4 כוסות יין. הסדר התנהל בשלוש שפות - אנגלית, צרפתית ועברית (לרוב אנגלית וצרפתית) וזה היה קצת משונה לשמוע את ההגדה באנגלית. שמנו לב שהם מדלגים על קטעים בהגדה שלנו נראים הכי מעניינים כמו ארבעת האחים. התלמיד המצחיק משיקגו ארגן הצגות עם הילדים תוך כדי הסדר. בסוף הסדר הישראלים התחילו לשיר את "אחד מי יודע" (היו בערך עשרים ישראלים) ונראה לי שכל השאר היו קצת בשוק. אילצו אותנו לדלג על רוב השיר, ואז רבי משה והתלמיד משיקגו שרו את השיר באנגלית וזה היה החלק המשעשע ביותר לדעתי. מצאתי קטע ביוטיוב (לא מאותו ערב כמובן) של השיר באנגלית http://www.youtube.com/watch?v=-z2vNcBW03U&feature=related

היה לנו שבוע להנות מהמלון ומהאי ובעזרת הרכב ששכרנו הגענו לכל מקום שחפצנו בזמן קצר כי האי קטן. בעצם לפעמים זה לא היה בזמן קצר כל כך, אבל לא באשמת האי אלא באשמת הרכב. התכוונו לנסוע למזרח האי ובטעות נכנסנו ל-Phillisburg, בירת הצד ההולנדי, העיר שבה כמעט כל יום יש שלוש אוניות נופש ענקיות, מיליון חנויות תכשיטים, אלכוהול, בגדים ומה לא. במקביל לים יש את הרחוב שנקרא Front street ובו לרוב חנויות תכשיטים, במקביל אליו ומאחוריו ה-Back street וככה זה ממשיך עד אינסוף, אבל רוב האנשים והתנועה הם ב-Front street. דווקא שם, ברחוב הראשי נכבה האוטו. מת. ככה פתאום, בלי שום אזהרה מוקדמת. אחרי שניסינו להניע כמה פעמים וכלום לא קרה, הגיע שוטר ועוד כמה אנשים ועזרו לנו לדחוף את הרכב הצידה כי כבר השתרך תור ארוך של רכבים מאחורינו. אי פעם בדקתם מים ושמן ברכב מחברת השכרה? סביר להניח שלא. גם אנחנו לא בדקנו. הרמנו את מכסה המנוע, וגילינו תוהו ובוהו בפנים. אין סיכוי לתקן במקום. התקשרנו לחברת ההשכרה ויאמר לזכותם שהם היו מאוד נחמדים ותוך חצי שעה שלחו לנו רכב אחר.

במהלך השבוע הגענו לבקר מדי פעם את ג'ינג'ה, בדקנו שהגנרטור רוח עושה את העבודה ומטעין את המצברים. במלון הכנו ארוחות בוקר מפנקות, כל ערב ישבנו בורנדה כמו שאבא-יעקב אומר, נהננו מהנוף עם קצת אלכוהול פה ושם (אבא שלי תמיד מבסוט כשאסף שותה איתו קצת) והיה אפילו בוקר אחד שאסף ואבא שתו קורבי (שם חיבה ל-Courvoisier) בארוחת בוקר.

לקראת סוף השבוע עשינו יום ים-בריכה במלון. אפילו אמא-זיוה נכנסה לבריכה למרות שהיא לא אוהבת. היה מזג אוויר מעולה והיה מאוד כיף ומשם המשכנו לבריכה. בתוך הבריכה שנמצאת ממש על הים יש בר, כך שאפשר לשבת על כסאות בר בתוך המים. היה חם מאוד אז ביקשנו מהברמן שיכין לנו קוקטייל טעים כלשהו. ואז... גילינו לראשונה את ה-BBC - Baileys, Banana, Coconut, כמובן עם רום. היה מצוין ומאז אימצנו את הקוקטייל הזה. למחרת נסענו לחוות הפרפרים שנמצאת במזרח האי. כשהגענו ירד גשם ועובדי המקום הודו שאין טעם להיכנס כי לא נראה פרפרים. החלטנו לחכות שיפסק הגשם כמו עוד הרבה אנשים אחרים, ובינתיים אסף מצא לו חברה חתולה חדשה ושיחק איתה בריכוז רב הרבה זמן. כשהפסיק הגשם נכנסנו לחוות הפרפרים והיה פשוט מדהים. פרפרים בצבעים וגדלים שונים מתעופפים בין צמחיה ירוקה. המדריכה היתה מצוינת והסבירה לנו המון דברים שלא ידענו על פרפרים. את היום סיימנו שוב בבריכה, והפעם הגענו במקרה בשעה של ה-Happy hour, אז ה-BBC זרם ואחריו נתנו לברמן להפתיע אותנו עם עוד כמה קוקטיילים אחרים, אבל ה-BBC ניצח.

בשבת אחרי שבוע חופשה מעולה במלון עזבנו וחזרנו לג'ינג'ה. האמת היא שמאוד התגעגענו אליה. בראשון בבוקר יצאנו בגשר מהלגונה והפלגנו ל-Ile Fourche, אי סלעי קטן לא מיושב בדרך מסנט מרטין. עגנו והתארגנו לצלילה. הפעם גם אסף הצטרף. היינו שלושה עם שלושה סטים של ציוד ולא היה מקום להכל בדינגי שלנו, אז קשרנו את ציוד הצלילה עם חבל מאחורי הדינגי ולאט לאט שטנו לכיוון אתר הצלילה שנמצא בסלע במערב האי. יחד איתנו הגיעו במקרה עוד קבוצת צוללים עם דינגי ולפני שירדנו דיברנו על זה שברגע שמתחילים להרגיש זרם חזק, חוזרים בחזרה. הצלילה היתה מדהימה (ותודה למנחם לב שהמליץ לנו עליה), האלמוגים היו צבעוניים ובריאים, המון ברקודות ממש גדולות הסתובבו באזור ועוד המון דגים בכל הצורות והצבעים ולקראת הסוף אפילו ראינו כריש Nurse קטן מתחבא מתחת לסלע.

אחרי הצלילה הפלגנו ל-St. Barts. St. Barts ידוע כאי לעשירים עם חנויות המעצבים המפורסמים ביותר בעולם. עגנו במפרץ מול העיר Gustavia ולמחרת בבוקר ירדנו עם הדינגי לעיר. זו היתה חופשת הפסחא ורוב החנויות היו סגורות. זה לא היה ממש משנה, כי בכל מקרה כנראה שלא היינו קונים שום דבר ב-Prada או ב-Louis viton, אבל הרחובות ממש יפים. משם הפלגנו בחזרה ל-St. Martin. הרוח היתה חלשה מהצפוי אז בעזרת המנוע הגענו לפני הגשר האחרון. כמובן שברגע שהגענו לסנט מרטין התחזקה מאוד הרוח, במיוחד בשבילנו כדי שיהיה לנו אתגר בכניסה למרינה.

את הערב האחרון שלנו עם ההורים שלי בילינו במסעדה המצוינת Skip Jack. מסעדה יפה, אוירה טובה, אוכל טעים.  למחרת בצהריים נפרדנו מההורים שלפניהם היתה דרך ארוכה הביתה דרך פריז. הפרידה היתה קשה ועצובה אבל היה כל כך כל כך כיף שאנחנו מחכים ומצפים לביקור הבא.

Last Updated on Saturday, 30 April 2011 22:18
 
איך אנחנו בודקים מזג אויר PDF Print E-mail
Written by Assaf   
Friday, 29 April 2011 20:23

 

ים תיכון

Windfinder -  http://www.windfinder.com האתר מספק תחזית רוחות לנקודות מסוימות אך ניתן לקבל גם מפות מזג אויר. כאשר מפליגים רק ליד חוף מסוים אין במפות צורך ממשי אך כאשר מפליגים מיעד ליעד המפות מאוד שימושיות. המפות קצת חבויות באתר וכדי להגיע אליהן צריך לחפש תחזית לנקודה מסוימת באזור ההפלגה ואז לבחור ב Forecast Map (מסומן בריבוע אדום בתמונה)

Windfinder_Medium

Windfinder_map_Medium

Windguru – אתר דומה ל Windfinder. ניתן לקבל תחזית לנקודות מסוימות אך בכדי לקבל מפות תחזית צריך להיות משתמש Pro בתשלום קטן.

Isramar -  באתר של המכון לחקר ימים ואגמים יש מפה של תחזית גלים לים התיכון. http://isramar.ocean.org.il/isramar2009/wave_model/default.aspx?region=coarse&model=wam או דרך http://isramar.ocean.org.il או בעיברית http://www.ocean.org.il/

לעיתים חשוב יותר לבדוק את תחזית הגלים מאשר את תחזית הרוח, מכיון שאם מצמצמים את המפרשים מספיק ובזמן אין כל בעיה להתמודד גם עם רוחות חזקות מאוד, אבל המצב יכול להיות בעייתי הרבה יותר כאשר יש גלים גבוהים.

אוניברסיטת אתונה – באיזור של יוון מצאנו  את אתר תחזית מזג האויר של אוניברסיטת אתונה כמדויק מעט יותר מרוב האתרים האחרים. http://forecast.uoa.gr/ באתר ניתן למצוא מפות תחזית של רוח וגלים.

Poseidon – עוד אתר מצויין למזג אויר באיזור יוון הוא http://www.poseidon.hcmr.gr/ באתר ניתן לקבל תחזית רוחות וגלים והוא מעט יותר ידידותי למשתמש מאשר האתר של אוניברסיטת אתונה.

 

הפלגות ארוכות ואוקינוס

אחת הדרכים העיקריות שלנו לבדוק מזג אוויר היא בעזרת UGRIB. UGRIB http://www.grib.us היא תוכנה חינמית שמאפשרת הורדת קבצי מזג אויר בפורמט GRIB, שמירתם והצגתם על גבי מפה. היתרון של קבצי ה- GRIB הוא בכך שהם מכילים רק את נתוני מזג האויר ולא את המפות עצמן ולכן הקבצים הם קטנים ובזמן אויר קצר יחסית ניתן להוריד אותם בעזרת הטלפון הלוויני (כמובן שאפשר להוריד את הקבצים האלו גם בחיבור רגיל לאינטרנט). בתוכנה בוחרים את האזור המבוקש, את מספר הימים לתחזית (7 ימים מקסימום) וניתן לשנות עוד כמה פרמטרים. לפני כל הפלגה ארוכה אנחנו מורידים את התחזית הרלוונטית, ותמיד ניתן לחזור ולהסתכל עליה שוב מכיוון שהקבצים שמורים על המחשב. אם ההפלגה ארוכה יותר מכמה ימים אנחנו מורידים כל שלושה ימים בערך בעזרת הטלפון הלוויני קבצי GRIB חדשים. בעזרת ה UGRIB ניתן לקבל נתונים על הרוחות, על הלחץ הברומטרי ועל המשקעים אבל לא ניתן לקבל מידע על הגלים.

UGRIB_Medium

 

Passage Weather

אחד האתרים הטובים ביותר לדעתנו לבדיקת מזג אויר להפלגות ארוכות (וקצרות) הוא http://passageweather.com/ . האתר מיועד בעיקר לשייטים, בוחרים את האזור הרצוי לתחזית ומקבלים תחזית לשבוע על רוחות, לחץ ברומטרי וגלים. האתר מאפשר גם שמירה של המידע בצורה יחסית נוחה כך שניתן לבדוק את התחזית גם מאוחר יותר במהלך ההפלגה.

passage_weather_Medium

 

Last Updated on Friday, 29 April 2011 20:25
 
ביקור הורים ב-St. MArtin PDF Print E-mail
Written by Liat   
Friday, 29 April 2011 17:19

ההורים שלי הגיעו לבקר בדיוק ביום ההולדת של אמא שלי (יום שלישי, ה-12.04) לשבועיים. הזמנתי להם דרך האינטרנט כרטיסי טיסה לכל חופשת הפסח (ככה זה כשיש אמא מורה, החופשות הן בזמן חופשות בית ספר...). ככה יצא שאמא שלי הרוויחה עוד שבע שעות ליום ההולדת מכיוון שהם טסו מערבה מישראל. אספנו אותם משדה התעופה עם רכב ששכרנו (משתלם יותר ממונית) וכרגיל כשמגיעים אלינו אורחים מקבל את פניהם גשם שוטף (לראשונה מאז שהגענו לסנט מרטין עשרה ימים לפני כן). הגשם לא קלקל את מצב הרוח והשמחה מהמפגש ואחרי כמה דקות הוא גם הפסיק, כצפוי בקאריביים.

לכבוד יום ההולדת נסענו ל-Grand Case, עיירה בצד הצרפתי של האי שנחשבת למרכז הגסטרונומי של האי. בתוך המסעדה ההרגשה היא כמו צרפת, ממש לא קאריביים. מחוץ למסעדות ברחוב היתה מוזיקה וזמר מקומי מאולתר ש"עשה שמח" ברחוב.

למחרת הצטיידנו לדרך (הכל כאן מיובא והירקות והפירות יקרים יותר כמעט מכל מקום שהיינו בו), דרך הלגונה עברנו לצד הצרפתי, יצאנו מהגשר ועגנו ב-Marigot. ואז ירדנו עם הדינגי לחוף. למרות שאמא-זיוה חששה מאוד מהדינגי, היא קיפצצה לתוכה בקלילות ותוך רגע היתה מבסוטית מהדינגי. אני מזכירה שהדינגי שלנו מיועדת לשני אנשים או אדם אחד ומזוודה, אבל אנחנו נכנסנו בה ארבעה מבוגרים והיא עמדה בזה בגבורה (אם כי היתה מעט שקועה). במריגוט יש שוק בגדים ופיצ'עפקס כמה פעמים בשבוע, או כמו שאסף ואבא-יעקב אומרים שוק סמרטוטים. ליד השוק יש שורה של מסעדות מקומיות שכולן נראות אותו דבר ומגישות פחות או יותר אותו דבר אז בחרנו שרירותית באחת מהן והבחירה היתה מצוינת. עד שסיימנו לאכול שוק הסמרטוטים התקפל אז חזרנו לג'ינג'ה, אכלנו אננס טעים לקינוח ושתינו אלכוהול (חלקינו יותר וחלקינו פחות...)

ביום חמישי הפלגנו לאי השטוח Anguilla שנמצא מעט צפונית לסנט מרטין. הרוח היתה טובה, הפלגנו על מפרשים ועגנו ב-Road bay לקראת הצהריים. אכלנו ארוחת צהריים וירדנו עם הדינגי לחוף. החוף ב-Road bay הוא לבן עם חול רך ונעים. מצאנו בר-מסעדה על הים ושתינו קוקטיילים בשקיעה. רגע, בעצם לפני ששתינו את הקוקטיילים ניגש אלינו הברמן ואמר - אני מחכה קצת עם הכנת הקוקטיילים עד שיעבור הריסוס נגד היתושים. בינתיים קחו מפיות, שימו לעצמכם על הפנים כי זה מסריח ומסוכן. ראינו את ענן הריסוס מתקרב לעברנו, כמובן שאיתו הגיע הריח אבל תוך כמה דקות זה עבר, הקוקטיילים הטעימים הגיעו ושכחנו מהארוע המוזר הזה.

למחרת לקחנו מונית ל-The valley, ה"עיר" של האי. האטרקציה היחידה שהיתה שם היתה האוכל המקומי - עוף על הגריל בפינת הרחוב שהמון אנשים, אפילו מעונבים באו לאכול שם ארוחת צהריים ולקינוח גלידה מקומית מאוטו גלידה, ממש כמו פעם (בעצם אולי גם היום זה קיים בארץ?).

בדרך חזרה החלטנו ללכת ברגל, ציפיני שיקח לנו פחות או יותר שעה וחשבנו שלא יזיק לנו קצת ספורט. אחרי רבע שעה בערך ראינו עננים כבדים אפורים מתקרבים לכיוונינו וראינו שאם לא נתפוס מונית עכשיו, לא בטוח שיהיה לנו מקום להתחבא מהגשם אחר כך. ההחלטה התגלתה כחכמה מאוד. ברגע שנכנסנו למונית התחיל מבול שנהג המונית אמר שהוא לא רגיל. כשיצאנו מהמונית ורצנו להתחבא מהגשם מול המפרץ הבנו למה זה לא רגיל. הגשם והרוח היתה מכיוון מערב ולא מכיוון צפון מזרח - מזרח כרגיל בקאריביים. כל הסירות שינו כיוון בהתאם לכיוון הרוח, חלקן נגררו כתוצאה משינוי הכיוון בשילוב עם הרוח החזקה (משבים של 30 קשרים בערך). כשהיתה הפוגה בגשם נכנסנו לדינגי וההתקדמנו לעבר ג'ינג'ה. כיוון הרוח היה מחוץ למפרץ כלפי החוף ולכן נכנסו גלים לתוך המפרץ. אנחנו שטנו עם הדינגי מהחוף לכיוון ג'ינג'ה כלומר מול הגלים, ולמרות שאסף ניסה להיות מאוד איטי, נכנסו כמויות מים אדירות לתוך הדינגי. אמא-זיוה הוציאה מים בעזרת חצי בקבוק אבל מפלס המים לא ירד כי כל הזמן נכנסו עוד ועוד שפריצים מהגלים. למזלינו ההורים שלי צחקו מכל הסיטואציה, שרנו בדרך שירי חיל הים ולבסוף הגענו בשלום לג'ינג'ה, ספוגים לחלוטין ממים אך עם עוד חוויה.

הגלים היו די גבוהים יחסית לעובדה שאנחנו עגונים בתוך מפרץ וכדי למנוע מצב של פגיעה במנוע של הדינגי (אם היא תתהפך מהגלים) הרמנו את המנוע ואבטחנו אותו ליאכטה. אחרי שעתיים בערך כשהרוח קצת נרגעה וחזרה לכיוון הרגיל שלה והים התחיל לרדת, נשאר Swell (גלים מהצד) שהפכו את הטלטולים בסירה ללא נעימים. כמו שכבר עשינו כמה פעמים בעבר, שינינו את כיוון היאכטה שתהיה מול הגלים במקום מול הרוח בעזרת חבל שקשרנו לעוגן והתנועה של הסירה היתה הרבה פחות מורגשת. העננים חלפו, הרוח נרגעה וכאילו כלום לא היה. רק הבגדים שלנו נשארו ליבוש על הריילינג כזכר למבול והרוח החזקה שהיתה רק כמה שעות לפני כן.

ליום שבת הכנתי לנו לו"ז די מדויק ולשמחתי הרבה עמדנו בו. אחרי ארוחת בבוקר על הסירה יצאנו מ-Road bay בחזרה לכיוון St. Martin. הגענו לחלק הצפוני של Grand case בסביבות השעה 11.00 ונקשרנו למורינג ליד סלע שנקרא Rouche Creole כדי שאבא-יעקב ואני נרד לצלול. הכנו את כל הציוד, אסף לקח אותנו עם הדינגי לצד הצפוני של האי, קפצתי למים ולבשתי את ציוד הצלילה, אבא-יעקב התלבש בדינגי ואז קפץ למים, אסף חיכה עוד כמה דקות כדי לראות שהכל בסדר וקבענו שיבוא לאסוף אותנו אחרי 40 דקות. המשקולות לא הספיקו לאבא אז שמתי לו כמה אבנים בכיסי המאזן וירדנו לצלילה הרדודה (7-8 מטרים). הראות לא היתה כל כך טובה וגם לא ראינו דברים מאוד מעניינים, אבל אבא היה מבסוט כשהוצאתי אותנו בסוף הצלילה בדיוק מול ג'ינג'ה. חזרנו ליאכטה וחיכתה לנו ארוחת צהריים שאמא ואסף הכינו, אבל לפי הלו"ז היינו חייבים להתקדם לכיוון הגשר לתוך הלגונה שנמצא בצד הצרפתי, מרחק של כארבעה מייל, אז אכלנו את ארוחת הצהריים תוך כדי הפלגה.

נכנסנו בגשר בצהריים, הפלגנו בתוך הלגונה לצד ההולנדי ונקשרנו שוב במקומינו במרינה. ארגנו כל מה שהיינו צריכים לארגן בסירה ובינתיים חיכה לנו נציג מחברת השכרת הרכבים. ארזנו כמה תיקים, לקחנו את הרכב והלכנו לעשות צ'ק אין ב-Simpson bay resort, איזה פינוק...

Last Updated on Friday, 29 April 2011 17:26
 
<< Start < Prev 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Next > End >>

Page 7 of 24