Follow Jinja_sailBoat on Twitter

Sponsored Links


Designed by:
SiteGround web hosting Joomla Templates
Jinja
מה עושים עם טונה ענקית? PDF Print E-mail
Written by Liat   
Friday, 19 August 2011 10:19

יצאנו בחמישי אחר הצהריים מקגליארי לכיוון מלטה. תכננו לעצור בסיציליה בדרך כדי לחתוך את ההפלגה, כך שהיה לנו 155 מייל בערך לסיציליה. לקח לנו הרבה זמן להתארגן בקגליארי וכשיצאנו מהמרינה השעה היתה כבר 17.00. עוד שעה וחצי לקח לנו למצוא את תחנת הדלק (נמצאת במקום הנידח ביותר בנמל הענקי), לחכות שהיא תתפנה (יש מקום ליאכטה אחת בכל פעם) ולמלא דלק במחיר מופקע (1.7 יורו לליטר!) וכשיצאנו סוף סוף מקגליארי נשארו רק שלוש שעות אור. הפלגנו על מפרשים והחלטנו שאם הרוח מפסיקה, אין טעם להפליג הלילה ונעצור במפרץ בדרום מזרח האי ללילה. וכך עשינו.

כשמגיעים בלילה למפרץ צריך להיות הרבה יותר מרוכזים כדי לא לעלות על מצופי דייגים, לא להתקרב יותר מדי ליאכטות עוגנות אחרות והכי חשוב - לא לעלות על סלעים או על החוף... ככל שהתקרבנו ראינו יותר ויותר אורות עגינה, השוונו את המגדלורים שראינו בעין לאלו שמתוארים ב-Chart plotter שלנו. עגנו רחוק מספיק משאר היאכטות ועוד לפני שסיימנו לעגון ראינו שהעגינה תהיה מאוד לא נוחה כי הרוח (המעט מאוד רוח שהיתה) מגיעה מכיוון אחד והגלים מכיוון אחר. מיד קשרנו חבל לשרשרת העוגן, את הצד השני שלו לקוקפיט, הורדנו עוד שרשרת עוגן וסובבנו את הסירה לגלים (טריק מעולה למצבים כאלה!), אכלנו רביולי עם ריקוטה ותרד שקנינו מבעוד מועד בסופר בקגליארי והלכנו לישון.

למחרת בבוקר, רעננים אחרי לילה של שינה ללא טלטולים יצאנו לכיוון סיציליה או ליתר דיוק לכיוון האי Favignana, אחד מקבוצת האיים ה-Egadis ממערב לסיציליה. ג'סטין וקרולינה אמרו לנו שהם היו שם בשנה שעברה ומאוד אהבו אז החלטנו להפליג לשם במקום לסיציליה. בכל מקרה זו היתה רק עצירה קצרה בדרך למלטה.

במהלך היום התקדמנו על מפרשים במהירות סבירה ואפילו בלילה שהרוח ירדה עדיין היינו על מפרשים. אמנם לאט, אבל לא על מנוע. ככה לאט לאט התקדמנו בדיוק בכיוון שרצינו. היה ירח מלא והמון כוכבים והשמים היו ממש בהירים. הלילה עבר, כרגיל התחלפנו בינינו במשמרות ובבוקר כשאני הייתי במשמרת ואסף ישן, שמענו "טרררררר". נתפס דג. עוד לא הספקתי להתלבט אם להעיר את אסף או קודם לבדוק אם אכן נתפס דג, ואסף כבר היה למעלה והתחיל למשוך את חוט הדיג. הוא הרגיש שמשהו מושך בכח בחזרה ושיער שזה דג גדול. החוט התקצר והתקצר והדג התקרב לסירה. טונה. גדולה. אני אף פעם לא משתתפת בתהליך הדיג אז אסף ידע שאין לו טעם לבקש ממני עזרה. אני אחסוך את הפרטים של מה קרה בין הרגע שראינו שזו טונה של 5 ק"ג בערך ועד שהדג היה חתוך לחתיכות יפות (אסף עבד על זה שעתיים וחצי בסך הכל).

ואז עלתה השאלה - מה עושים עם כל כך הרבה דג? אנחנו רק שני אנשים...

מי שלא אוהב דגים, אני מציעה לו להפסיק לקרוא את הכתבה כאן. לאוהבי הדגים, פרוט המנות בשבילכם:

אז קודם כל, כמה חתיכות של דג נא עם סויה וחומץ אורז. החומץ מבשל את הדג ממש בצלחת וזה יוצא טעים מאוד.

בשלב הבא - חתיכות טונה מצופות בתערובת תבלינים(פלפל 4 עונות וגרגרי כוסברה) צרובת  מבחוץ ונאות מבפנים.

את שאר המטעמים הכנו כבר אחרי שהגענו לאי ולא תוך כדי הפלגה (למרות שאפשר אם היה שקט):

המון סושי עם דג טונה נא וגם Spicy טונה - טונה במעט קמח מטוגנת ועליה תערובת של מיונז ורוטב חריף (לנו יש רוטב חריף מהקאריביים, אבל נראה לנו שכל חריף יתאים). הסושי הספיק לשתי ארוחות מלאות

ולבסוף אחרי כל זה נשארו לנו עוד בערך קילו דג ולפי מתכון שראינו בעיתון מהקאריביים כבשנו את הטונה בחומץ, שמן, מים וחלק מהדג בעגבניות.

מתכון לטונה בהחמצה עדינה

פורסים חתיכות דקות של טונה, מכסים בחומץ אורז או לימון או חומץ בלסמי. אפשר להוסיף גם סויה. משרים לכמה דקות ואוכלים (לא נשמר לזמן ארוך).

מתכון לטונה מוחמצת

מרכיבים (בערך ליטר נוזלים):

פילה טונה (חשוב מאוד - ללא עצמות)

מעט קמח

כוס שמן

3 בצלים

חצי כוס סוכר

1.5 כפית מלח

1 כפית פלפל

1 כף תבלינים לטעמכם כמו טרגון, עלי דפנה, גרגרי חרדל, גרגרי כוסברה (לא חובה)

2 כפות חומץ

1 כוס מים או מיץ עגבניות או עגבניות מרוסקות

3 כפיות גדושות קורנפלור (לא חובה)

רבע כוס מים

 

הכנה:

 

טובלים את הדג במעט קמח מעורבב עם מעט מלח, מנערים ומטגנים בקצת שמן. מניחים בצד.

מכינים את נוזלי ההחמצה: מחממים את השמן, מטגנים את הבצלים עד שהם שקופים, מוסיפים סוכר, מלח, פלפל ותבלינים, משאירים על אש נמוכה ל-5 דקות ומערבבים מדי פעם.

מוסיפים חומץ ומים או מיץ עגבניות, מחממים עד לרתיחה.

מערבבים קורנפלור עם רבע כוס מים ושופכים לאט תוך כדי ערבוב לתוך המחבת.

מבשלים על אש נמוכה 10 דקות נוספות.

 

מניחים את הדג בקופסא או צנצנת ושופכים עליו את הנוזלים. הדג חייב להיות מכוסה לגמרי. לאחר זמן מה השמן יעלה למעלה ולא יאפשר לאוויר להגיע לדג.

 

חייבים לשמור את הדג המוחמץ מחוץ למקרר ולוודא שתמיד יש שכבת שמן מעל הדג. הדג המוחמץ יהיה מוכן לאחר 3 ימים וישמר כ-4 שבועות (הכנו אותו רק בשבוע שעבר אז אין לנו נסיון בדיוק לכמה זמן הוא ישמר).

אין צורך לחמם את הדג. אכלו אותו כמו שהוא בתאבון!

 

(האינטרנט לא מספיק טוב בשביל להעלות תמונות:( בהזדמנות הראשונה שתהיה לנו אעלה תמונות).

 

Last Updated on Friday, 19 August 2011 10:26
 
אפרול שפריץ בסרדיניה PDF Print E-mail
Written by Liat   
Wednesday, 17 August 2011 11:02

אדם, אח של אסף הגיע אלינו לשבוע במיורקה של הפלגה נעימה בין מפרצים. או לפחות ככה הוא חשב. יומיים אחרי שהוא הגיע ראינו בתחזית מזג האוויר שבעוד כמה ימים יגיע מיסטרל (רוחות חזקות שמתחילות באזור גולף דה ליאון בצרפת ויורדות דרומה, לפעמים עד סיציליה) שמתכנן להישאר באזור כמה ימים שקלנו את האפשרויות שלנו – להיכנס לתוך המיסטרל לא היתה אפשרות. האפשרויות הארות היו לעזוב את מיורקה לסרדיניה (כמעט 300 מייל) לפני הרוחות החזקות או להישאר במיורקה עד שהן יחלפו, אבל לא ידענו בכמה זמן מדובר. מכיוון שאנחנו מתכננים להיות בישראל לפני החורף החלטנו לצאת ממיורקה לסרדיניה מוקדם ממה שחשבנו. וככה אדם מצא את עצמו מפליג איתנו לסרדיניה.

לא היתה רוח ורוב הדרך הפלגנו על מנוע כך שההפלגה לא היתה מעניינת במיוחד, אבל גרמנו לה להיות מעניינת מבחינה קולינרית. ביום הראשון אכלנו את השרימפסים שערן נתן לנו לפני שעזבנו את המיורקה, ביום השני הכנו פיצה כמיטב המסורת בהפלגות שלנו וביום השלישי אסף החליט להיות אתגרי במיוחד ולהכין פלאפל, טחינה ולאפות אבל הפעם הפלאפל לא היה מאבקה מוכנה אלא מחומוסים שאסף כתש באמצעות כותש השום שלנו! אין ברירה אלא להיות יצירתיים כשאין הרבה מכשירי חשמל בסירה. כל האוכל היה מעולה והגענו לסרדיניה שבעים ועייפים מרעש המנוע.

הגענו לדרום האי. סרדיניה נמצאת דרומית לאי קורסיקה ושייכת לאיטליה. עגנו במפרץ שנקרא Tuelada ליד המרינה. היינו היאכטה היחידה במפרץ ולמחרת בבוקר אחרי נסיונות כושלים להשיג חיבור לאינטרנט (אדם רצה להזמין כרטיס טיסה לברצלונה) הפלגנו למפרץ Maltafano. הפעם היתה רוח, אמנם מולנו (כרגיל) אבל המרחק לא היה גדול אז זגזגנו להנאתנו וכשהגענו נותר לנו לבחור באיזה אזור לעגון (היו 3-4 אזורים מוגנים) ובניגוד למה שאנחנו בוחרים בדרך כלל בחרנו בעגינה העמוסה ביותר. תארנו לעצמנו שמאוחר יותר רוב היאכטות יעזבו את המפרץ וימשיכו למפרץ אחר ואכן כך היה. נשארו רק כמה יאכטות ללילה וכבר כשהגענו שמנו לב שאחת מהם, Beka, נראית כמו יאכטה שגרים עליה, לא כזו של צ'רטר או של הפלגת סופ"ש.

אחר הצהריים הגיעו עם הדינגי שלהם תושבי Beka לביקור. אנחנו תמיד שמחים לפגוש קרוזרים אחרים וגם במקרה הזה. הזמנו אותם לעלות לסירה. ג'סטין, קרולינה וטים הקטן (בן שנה) גרים בברצלונה ויצאו משם להפלגה של כמעט שנה באיים הבלאריים ובסרדיניה. בערב אחרי שטים החמוד הלך לישון אנחנו באנו אליהם לסירה ומאותו יום בכל השבוע שלנו בסרדיניה היינו פחות או יותר איתם.

למחרת בבוקר Beka ואנחנו הפלגנו למפרץ של Pula. אותו מיסטרל שבגללו ברחנו ממיורקה מוקדם היה צפוי להגיע באותו יום אחר הצהריים וקיווינו שב-Pula נהיה מוגנים. באותו מפרץ שנמצא בתוך מפרץ גדול יותר יש בשעות אחר הצהריים רוחות של 15-20 קשרים מכיוון דרום מזרח. במיסטר הרוחות הן מצפון מערב (הפוך מרוחות אחר הצהריים), כך שמבלי לדעת מראש המפרץ הזה היה מקום מעולה להיות בו במיסטרל כי איכשהו הרוחות ביטלו אחת את השניה והמיסטרל חלף מעלינו וכמעט לא הרגשנו אותו.

בשלישי בבוקר אסף לקח את אדם לחוף ונסע איתו לעיירה Pula כדי שאדם יתחיל במסע המפרך שלו לכיוון ברצלונה (אוטובוס, אוטובוס, אוטובוס, טיסה וכו'). כשהוא חזר, אני צללתי כדי לנקות את התחתית של ג'ינג'ה שמצבה היה ממש טוב אבל עדיף לנקות כדי שמצבה ישאר טוב כמה שיותר זמן, אסף תיקן איכשהו את המנוע של הדינגי שלנו שאוהב לעשות בעיות ואחר הצהריים הלכנו ברגל ל-Pula, עיירה חמודה עם המון גלידריות. אכלנו גלידה מצוינת והמשכנו להסתובב בין הרחובות.

הגענו למסעדה קטנטנה עם שולחנות בחוץ וכמעט על כל שולחן היו כוסות עם משקה כתום בתוכן. מיד נזכרתי בשיחה שהיתה לי באותו בוקר עם אלית ופיני שמפליגים בסרדיניה כבר הרבה זמן וסיפרו לי על ה-Aperol spritz, אותו משקה אלכוהולי כתום. אלית אמרה שבשעה 19.00 שותים את המשקה הזהץ הסתכלנו על השעון, השעה היתה שבע אפס אפס. כמנהג המקומיים התיישבנו באחד מהשולחנות בחוץ, הזמנו אפרול שפריץ לכל אחד ויחד עם המשקות קיבלנו כמה נשנושים טעימים.

סיימנו את הסיבוב שלנו ב-Pula בקניית גבינת פיקורינו (גם בהמלצת אלית) וחזרנו לדינגי שחיכתה לנו על החוף. במקום לחזור לג'ינג'ה הלכנו לחברים שלנו מהסירה Beka שהכינו לארבעתנו כמה טאפסים וקשקשנו וקשקשנו עד אמצע הלילה.

שוב בעקבות תחזית מזג האוויר החלטנו לעזוב את סרדיניה כמה ימים מוקדם ממש שחשבנו. הפעם לא בגלל מזג אוויר סוער מדי, אלא כדי לנצל את היום האחרון שבו יש רוח לפני כמה ימים ללא רוח בכלל. לפני שעזבנו הפלגנו ל-Cagliari, העיר הגדולה בסרדיניה כדי למלא מים, לעשות קצת קניות להפלגה ובעיקר כדי להיות עוד יום אחד עם ג'סטין, קרולינה וטים.

אחרי שנקשרנו במרינה Del sole וכמה ארגונים נוספים, הלכנו כולנו ביחד לעיר. למען האמת לא ממש התרכזנו במה שאנחנו רואים כי פשוט דיברנו ודיברנו ללא הפסקה כאילו שאנחנו מכירים כבר שנים. אחרי שסיפרנו להם על המשקה הכתום אפרול שפריץ, היינו חייבים לשתות אותו גם באותו יום. בלי לשים לב הגענו כנראה לאחד המקומות הנחשבים בקגליארי עם מוזיקה טובה, נוף יפה והרבה אנשים. שתינו את המשקה הכתום, אכלנו מהבופה שמתלווה למשקה, שיחקנו עם טים וכשחזרנו למרינה המשכנו עם ארוחת ערב על הסירה שלהם. ג'סטין הכין Tortilla Espanola מצוינת שלמד מדודה של קרולינה (טים הוא אנגלי אבל חי כבר יותר מעשר שנים בספרד).

ביום שאנחנו עזבנו את סרדיניה, קרולינה וטים טסו לבקר את המשפחה שלה בברצלונה ובאו להיפרד מאיתנו בבוקר לפני הטיסה. היה קצת עצוב להיפרד אחרי שבוע אינטנסיבי ביחד, אבל כיף לפגוש אנשים כאלה ואנחנו מקווים לבקר אותם בברצלונה מתישהו.

 
חברים במיורקה PDF Print E-mail
Written by Liat   
Monday, 08 August 2011 22:14

עשרה ימים בערך לפני שהגענו למיורקה קיבלתי מייל מישראלי ששמו ערן שרשם לי שהוא נהנה לקרוא את הכתבות באתר שלנו והוא והמשפחה שלו חיים במיורקה ואם נעבור שם אפשר להיפגש. כמובן ששמחנו מאוד. בדרך כלל כיף לפגוש ישראלים. ערן, סיגל והבן שלהם רז בדיוק הפליגו באזור קטלוניה והם חזרו למיורקה יומיים לפני שהגענו לשם. התכתבנו במיילים ודיברנו בטלפון וקבענו שביום ראשון בבוקר הם יאספו אותנו מ-Santa Ponsa. סיגל וערן קיבלו את פנינו עם שתי נשיקות (כמו הספרדים), החיבור הראשוני היה קשור ליאכטות והפלגות אבל מהר מאוד נושאי השיחה זרמו לכיוונים אחרים. הם לקחו אותנו לאכול במסעדה מצוינת עם נוף מהמם, אוכל טעים וחברה טובה.

בדרך חזרה סיגל הציעה לחסוך לנו את הפעולה המעיקה של למצוא איפה לכבס את הבגדים ולסחוב את הכביסה ברחובות העיר. ערן הסיע אותנו בחזרה למפרץ, בא איתנו לג'ינג'ה כדי לראות אותה וגם לקח איתו את הכביסה. למחרת קיבלנו בגדים נקיים וריחניים, ממש הרגשה של בית. איזה כיף.

ביום ראשון אדם היה אמור להגיע אלינו אחרי טיסה מהארץ לברצלונה ומשם למיורקה בשעה 12.30. השעה חלפה, עוד שעה ועוד שעה חלפו ולא שמענו שום דבר מאדם. התחלנו קצת לדאוג למרות שידענו שהוא יודע לדאוג לעצמו. בסופו של דבר הוא הגיע בשעה שמונה בערב אחרי שפספס את הטיסה למיורקה כי הטיסה מהארץ יצאה באיחור. מיד לקחנו אותו לסירה של פר לשבת בחרטום עם בירה, נשנושים ומאוחר יותר ריזוטו טעים וכל מסעות היום נשכחו ממנו.

כל הימים שהיינו במיורקה למעשה סבבו מבחינתנו סביב ערן וסיגל. פגשנו אותם כל יום (את ערן או את שניהם), ערן לקח אותנו לחנויות לציוד יאכטות, היינו אצלם בבית אחר צהריים אחד ויום לפני שעזבנו ערן עזר לנו כל כך כשהוא הלך לחנות כדי לקנות בשבילנו משאבת בילג' חדשה וצינור וחיבורים מתאימים כדי שלא נתעכב יום נוסף ביציאה לכיוון סרדיניה. התכוונו לצאת לכיוון מזרח האי כשגילינו שהמשאבה לא עובדת ואחרי כמה שעות שאסף ניסה לתקן אותה הוא הגיע למסקנה שחייבים לקנות משאבה חדשה.

אחרי שהתעכבנו הרבה שעות בגלל המשאבה באותו יום רק עברנו למפרץ קרוב יותר לפלמה שנקרא Palma Nova. ערן הגיע אלינו לשם כדי לתת לנו את המשאבה ויחד איתה צ'יפר אותנו בשרימפסים.

המייל הראשון מערן עוד כשהיינו בגיברלטר הוביל לשבוע המדהים הזה שבילינו עם ערן וסיגל, אנשים כל כך כל כך מיוחדים שעשו בשבילנו כמעט בלי להכיר אותנו מעל ומעבר ואנחנו מאוד מעריכים את זה. אנחנו ממש שמחים שהיתה לנו הזכות להכיר אותם.

ערן וסיגל, הפוסט הזה מוקדש לכם! תודה על הכל. מחכים לראות אתכם שוב בקרוב!

 

 
איביזה, ברקים ורעמים PDF Print E-mail
Written by Liat   
Monday, 08 August 2011 20:26

ביום רביעי בבוקר הפלגנו לאיביזה. בדקנו יום לפני כן את תחזית מזג האוויר וראינו שלא כדאי להפליג לצד המזרחי של איביזה (לשם התכוונו להפליג) כי בימים הקרובים הרוחות יהיו ממזרח והמפרצים לא מוגנים. שקלנו שוב לאן להפליג כדי להיות מוגנים מהרוח, שיהיה מקום עם אינטרנט (כדי לאחל מזל טוב לחברים שלנו קטי ואסף שהתחתנו באותו יום!) וגם כדי לחוות את אווירת איביזה.

למרות שלא היה לנו כח להפליג הרבה באותו יום, האופציה שעונה על כל שלושת הקריטריונים היתה במרחק 24 מייל - San Antoni. יצאנו לדרך. בהתחלה התקדמנו ממש מהר עם רוחות מהצד, אחר כך לאט כי היתה הסתרה מהאי וכשהתרחקנו קצת מהאי הפתיעה אותנו רוח חזקה וגלים גבוהים. יחד עם כל זה כל הדרך ראינו רק יאכטות מולנו ולא בכיוון שלנו והתחלנו לחשוש שבכל זאת לא נהיה מוגנים מהרוח שם או שכבר אסור לעגון שם (יש לנו פיילוט בוק ישן). למרות הכל הגענו בצהריים ומיד ראינו המון יאכטות עוגנות.

בערב ירדנו לעיר עם הדינגי. ראינו המוני תיירים, בעיקר צעירים וכמעט בכל חנות או מסעדה מוכרים כרטיסים למסיבות שיש באותו יום. נראה שהכל סובב סביב המסיבות האלה ואפילו לכל מועדון גדול יש את חנות המזכרות שלו בעיר. רצינו לחוות מסיבה אחת באיביזה ולאחר התלבטויות רבות החלטנו על אחת שהיתה במחיר סביר, יש אליה הסעה מסודרת מהעיר בחינם ומתקיימת במועדון הגדול בעולם. כנראה שמוזר להודות בזה, אבל בסופו של דבר היום המסיבות שאנחנו הכי נהנים בהן הם חתונות... ובאותו יום הפסדנו מסיבה ממש טובה בארץ...

את היום הבא העברנו בעבודות בסירה - נקיונות, לכות וכו' ורק בערב יצאנו שוב לעיר. אף פעם לא נתקלתי במקום שבשעה 4 בבוקר הרחובות כל כך עמוסים באנשים. יש כמה רחובות עיקריים בעיר מאוד רועשים עם המון צעירים מכל העולם (הרבה מאוד מהם אנגלים), הרבה מהם שיכורים. לא מחזה מלבב במיוחד, אבל מעניין לראות. כשנשברה סנטימטר מהרגל שלי כוס זכוכית ששיכור הפיל בטעות זה היה הסימן שלנו לחזור לג'ינג'ה החמימה והשקטה.

ביום שישי הפלגנו לצפון האי. בדרך ראינו במקרה קטמרן שפגשנו בקאריביים. עצרנו ללילה במפרץ שפתוח לצפון אבל לא היתה אמורה להיות בעיה כי הרוח היתה מדרום. קצת אחרי החושך ראיתי ברקים מרחוק. אני ממש לא מחבבת אותם ומכיוון שהיה לנו חיבור לאינטרנט החלטתי לקרוא על תופעת הטבע המטורפת הזו קצת יותר.

בשעה 4 בבוקר התעוררנו מגשם חזק. יצאתי החוצה וראיתי שהברקים הגיעו אלינו, עם רעמים, גשם ורוח מצפון! ממבט מהיר מסביב לתוך המפרץ ראינו אורות ניווט של חמש יאכטות, ביניהן מנועית גדולה. כל החמש נסחפו כתוצאה ממשב הרוח החזק והשינוי בכיוון הרוח (שוב אותה מסקנה - תמיד לבדוק עם רוורס שהעוגן תפוס טוב בקרקעית!). עקבנו אחרי אותן יאכטות ואחרי הברקים עד שראינו אותם מתרחקים, הגשם והרוח הפסיקו, היאכטות עגנו מחדש והכל חזר לקדמותו.

או שלא.

בבוקר יצאנו לכיוון מיורקה כי קבענו לפגוש למחרת את אדם אח של אסף שם. היה מעונן כשיצאנו ושמענו רעמים אבל בכל זאת יצאנו. לפנינו ראינו עוד שש יאכטות באותו כיוון. בערך שעתיים אחרי שיצאנו לכיוון מיורקה תפסה אותנו סערת ברקים ורעמים עם מבול שנמשכה שלוש שעות (וכמובן שלא היתה בתחזית). ניסיתי לשנות קורס קצת כדי לברוח מהברקים אבל למשך שעה בערך הם היו מכל כיוון אז כבר היה עדיף להישאר בכיוון שלנו. כשכל הבלאגן הזה חלף אותנו הרוח חזרה להיות כמו בתחזית והפלגנו מהר מאוד עד שהיא הפסיקה לגמרי ואת שאר הדרך למיורקה הפלגנו עם מנוע.

אסף לא הרגיש טוב כל היום וכשהגענו למפרץ הוא רק רצה לנוח, אבל לאכזבתנו הפעם הספר הישן הוכיח שהוא ישן ומקום העגינה המוגן הפך למיני-מרינה. נותר לעגון באזור חשוף יחסית שכבר עגנו בו הרבה יאכטות בכניסה למרינה כשסירות מנוע מתעלמות מקיומן של היאכטות העוגנות ונכנסות או יוצאות במהירות גבוהה ומטלטלת מהמרינה.בנוסף לכל זה האחיזה בקרקע לא היתה כל כך טובה. אחרי שעגנו שלחתי את אסף לנוח וחיפשתי בספר מקום אחר לעגון בו. לא רחוק משם היה מפרץ בשם Santa ponsa שנראה לי מוגן מהרוחות המזרחיות. התחברתי לאינטרנט כדי לבדוק אם יש שם תחבורה ציבורית לפלמה ובדיוק קיבלתי מייל מחבר שוודי שלנו פר (שפגשנו עוד בגרן קנריה ואז בקאריביים) שהוא נמצא ב-Santa ponsa. למרות שאסף לא הרגיש טוב, החלטנו להרים את העוגן ולהפליג שישה מייל לאותו מפרץ. זו היתה החלטה מצוינת כי העגינה הרבה יותר טובה וככה גם יכלנו להיות עם פר שעוד לפני שסיימנו לעגון ניגש אלינו עם הינגי והזמין אותנו לסנגריה על הסירה שלו.

Last Updated on Tuesday, 09 August 2011 07:17
 
נכנסים שוב לים התיכון PDF Print E-mail
Written by Liat   
Monday, 01 August 2011 18:04

עברו כבר כמעט שבועיים מאז שעזבנו את גיברלטר ולא פרסמתי כתבה באתר. מאז שהתקלקל לנו המחשב בחציית האוקיינוס ונשארנו עם נט-בוק עם מקלדת באנגלית בלבד, הכתיבה קצת יותר מאמצת. אבל אני יודעת, זה לא תרוץ.

אז ב-19/07 אחר הצהריים אחרי שנדנדו לאנשים שיודעים מה קורה עם ההגה האוטומטי שלנו שאנחנו חייבים לצאת באותו יום אחרת בגלל הרוחות לא נוכל לצאת לפחות עוד שבוע, יצאנו לדרך לתוך הים התיכון. עם הגה אוטומטי פועל. התחזית היתה רוחות מערביות (זו הסיבה שהתעקשנו לצאת באותו יום) של 15-20 קשרים. בפועל, היו רוחות של 30-35 קשרים אבל מהגב כך שזה לא כל כך נורא אבל מיד נזכרנו שגלים בים התיכון זה לא כיף גדול.

באזור גיברלטר שמענו שיחה אמיתית לחלוטין בקשר:

Banana port control, this is monkey ship.

This is Banana port control. What is your call sign?

My call sign is Mama gorilla, Papa chimpanzee. I have 25 monkeys on board

וכן הלאה... זה היה במבטא הודי, די משעשע. כנראה שהשיחה התנהלה בין שניים שעובדים על אוניות משא ונמצאים הרבה זמן על האוניה...

הפלגנו מהר מאוד בזכות הרוח אבל באמצע הלילה, לפי התחזית התחלף כיוון הרוח ב-180 מעלות והרוח היתה מולנו. רצינו להגיע לאיביזה אבל בגלל שהרוחות היו מולנו עצרנו בדרך ב-Almerimar. אין כמעט מקומות עגינה בדרום החוף הספרדי ואם יש הם לא נוחים או לא מוגנים אז צריך לרוב להיכנס למרינות. המרינה ב-Almerimar  היא אחת הזולות ונשארנו שם לילה אחד. פגשנו שם יאכטה עם הולנדים שיצאו באותו יום מזרחה וחזרו כי הרוח והגלים היו חזקים מהתחזית. למחרת יצאנו, כל הדרך ליוון אותנו דולפינים, ביום ובלילה, הרוחות היו עדיין מולנו (כרגיל) והתקדמנו מאוד מאוד לאט. עברנו את Cabo de Gata ונשארנו קרוב לחוף כדי שהגלים יהיו פחות גבוהים. למחרת הרוח קצת השתנתה ויכלנו להפליג על מפרשים. רצינו שוב לעצור ללילה כי הגלים היו גבוהים. נכנסנו לנמל קטן שעצרנו בו ללילה לפני עשרה חודשים וגילינו שבונים שם עוד מרינה ואין מקום לעגון. המשכנו עוד עשרים מייל והגענו ל-Aguillas. הגלים נכנסו גם לנמל, הסתובבנו שם כמה דקות בנסיון לאתר מקום טוב להישאר בו ללילה. היינו נחושים בדעתינו להישאר שם ובסופו של דבר מצאנו פינה מצוינת שהגלים לא נכנסים אליה. עגנו ליד יאכטה אחת נוספת וכעבור כמה שעות הרוח נרגעה וגם הגלים בחוץ קצת ירדו.

זו היתה מנוחה מצוינת ולמחרת בבוקר המשכנו לכיוון איביזה. הגלים ירדו במהלך הלילה, כל היום הרוח היתה לטובתנו והפלגנו על מפרשים. קצת לאט, אבל לפחות התקדמנו. חמישה ימים אחרי שיצאנו מגיברלטר (עם שתי עצירות ללילה בדרך) סוף סוף ראינו את איביזה באופק. החלטנו לעצור לפני איביזה באי Formentera הקטן שנמצא מדרום לאיביזה. בדקנו בספר שאין בעיה להיכנס לשם בלילה והפלגנו לכיוון האי. בערב ראינו את האורות מהמגדלורים של פורמנטרה ושל איביזה, אבל גם ראינו ברקים בשמים די רחוק. הופתעתי מאוד לראות ברקים בים התיכון בקיץ. בדרך "הלוך" לכיוון מערב לא נתקלנו בזה.

הגענו בשלוש בלילה לאי, עגנו (כמובן שבשלוש בלילה העוגן מחליט שלא מתחשק לו להיתפס בקרקעית בנסיון הראשון, השני או השלישי...) ואסף הכין לנו ארוחת לילה/בוקר עם הטונה שהוא תפס יום לפני כן בבוקר.

אחרי כמה שעות שינה וכמה שעות אינטרנט ראינו שיש באי הקטן המון יאכטות מכל הסוגים ובכל הגדלים. לא היה ספק שהגענו לאתר תיירות מרכזי. ירדנו לחוף עם הדינגי. יש לגונה קטנה שיאכטות עם שוקע של יותר ממטר בערך לא יכולות להיכנס אליה. יש שם הרבה סירות קטנות ודינגים למיניהם וזה היה מקום מוגן, אז נכנסנו עם הדינגי לשם. הסתכלנו מה המקומיים עושים ועשינו כמוהם. קשרנו את הדינגי לשרשרת שאליה היתה קשורה דינגי אחרת, ירדנו מהדינגי והלכנו בתוך המים לחוף. כל מקום ואיך שהדברים עובדים בו... עלינו לרחוב הראשי (ובערך היחיד) וראינו המון תיירים והמון המון אופנועים ואופניים להשכרה. מכיוון שכבר היה די מאוחר לא היה לנו טעם לשכור אחד מהם ואחרי שיטוט קצר באזור המרינה, הלכנו ברגל 3 ק"מ לעיר המרכזית באי. הגענו לעיירה חמודה שבה רוב החנויות הן חנויות מעצבים שמעוצבות מאוד יפה.

אסף, שבימים הקודמים "נפל" כמה פעמים עם קפה (מים לא טעימים, חלב מקולקל וכו') רצה מאוד קפה טוב אז ישבנו בבית קפה שבו חלק מהכיסאות הם כמו קופסאות נוטלה ענקיות, קיבל קפה מצוין והיה מבסוט.

למחרת בצהריים הפלגנו חצי שעה לאי קטן שמחובר לפורמנטרה ונקרא Esplamador. לפני שהגענו לשם חברה של אחותי אמרה לי שאומרים שזה ה"קאריביים של הים התיכון", והאמת היא שזה באמת מזכיר. זה אי לא מיושב ולמעשה בבעלות פרטית, עם מים כחולים-ירוקים צלולים וחוף לבן יפה. עד כאן זה מזכיר את הקאריביים. פרט נוסף שלא ממש נתקלנו בו בקאריביים, זה חוף נודיסטים. גם גברים וגם נשים, משפחות שלמות. מחזה קצת מוזר, אבל כל אחד וענייניו.

 
<< Start < Prev 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Next > End >>

Page 5 of 24