Follow Jinja_sailBoat on Twitter

Sponsored Links


Designed by:
SiteGround web hosting Joomla Templates
Jinja
הרוח איתנו... מפליגים לעופר שלטר PDF Print E-mail
Written by Liat   
Wednesday, 14 September 2011 09:22

הגענו לצפון מערב כרתים למפרץ שנקרא Soudha. במפרץ נמצא הבסיס הצבאי הדרומי ביותר ביוון, יש שטחים בדרך למפרץ שאסור לעבור בהם ויש תעלה שרק בה מותר להפליג. הסיבה שהגענו לכאן היא שזוג שפגשנו במלטה המליצו לנו להגיע לכאן. לרוב, ההמלצות שאנחנו מקבלים ממפליגים אחרים הן ממש טובות. הפעם, לא כל כך. ב-Soudha נמצא רציף המעבורות ואוניות הנופש של מערב האי. היתרון היחיד בעגינה שם הוא הקרבה היחסית לעיר Chania אבל בדיעבד גילינו שמחיר האוטובוס הלוך-חזור הוא גבוה יותר מלילה במרינה ב-Chania כך שבעצם אין יתרון במקום הזה. ולמרות זאת נשארנו שם שלושה לילות, כדי לראות את Chania, לעשות כמה עבודות בסירה ולחכות לעופר שלטר. עופר שלטר היה המדריך (המצוין) שלנו בקורס המעשי ברשיון הסקיפרים בדרך הים וכשהוא סיפר לנו שהוא יוצא להפליג לבד ביאכטה שלו, קבענו להיפגש בדרך. זה לא כל כך פשוט לגרום לשתי יאכטות להיפגש כי יש שיקולי זמנים ומזג אוויר, אבל אם שני הצדדים רוצים מספיק, אז זה מצליח.

נסענו באוטובוס ל-Chania, נהננו מאוד מהאוכל היווני המצוין ומהסמטאות הצרות והפרחוניות, מהשוק הגדוש בגבינות וזיתים מכל מיני סוגים ומהאווירה המעט תיירותית אבל לא יותר מדי. מלבד זה שאר התכניות שלנו לא התממשו - עופר הודיע לנו שהוא מתעכב ולא הצלחנו להשיג חשמל בשביל העבודות שלנו. בנוסף היה מסביבנו המון רעש של דייגים ושל אוניות הנופש שכורזות בשבע בבוקר. אז עזבנו.

הפלגנו ל-Rethymno, שם היינו אמורים לפגוש את עופר. אחרי 22 מייל הגענו לשם, נכנסנו לנמל המוגן ומצאנו מקום במרינה. שמחנו מאוד, התכוננו לגשת עם הירכתיים לרציף ואז השכנים שלנו אמרו שאין שם חבל Mooring להיקשר אליו. שקלנו מה לעשות כי חשבנו שנישאר שם שבוע עם עופר ולא רצינו להיות על עוגן, אבל בסוף בכל זאת זרקנו עוגן מקדימה, ונקשרנו עם הירכתיים לרציף. התחברנו למים ולחשמל ויצאנו עם האופניים שלנו לעיר. גילינו עיר מאוד נחמדה מלאה בחנויות ובאנשים.

למחרת הכרזנו על יום עבודות לכה. בעצם הסרת לכה. קנינו במלטה רובה חום בשביל להסיר את הלכה וסוף סוף התכוונו להשתמש בו. הוא עבד מעולה! לעשר דקות... ואז הפסיק לפעול לגמרי. אסף פתח את המכשיר, ניסה לתקן אבל זה היה בלתי אפשרי. אוף.. חזרנו לעבוד עם מסיר לכה ומכונת שיוף וסיימנו צד אחד של הסירה ממש לפני החושך. במהלך היום קיבלנו מייל מעופר שהוא לא יצליח להגיע אלינו כי הרוח מולו וחזקה מדי, אז אחרי התלבטויות רבות החלטנו שלמחרת אנחנו עוזבים את Rethymno ומפליגים לעופר שנמצא בספינלונגה, האי מהספר "האי של סופיה".

יצאנו בשעה 5 בבוקר, הרמנו את העוגן (יש סיכוי שהערנו את השכנים שלנו במרינה, אבל מה לעשות...). בינינו לבין עופר היו 70 מייל וקיווינו להגיע לפני החושך למרות שידענו שהסיכוי קלוש. בשעה וחצי הראשונות לא היתה רוח והשתמשנו במנוע אבל ברגע שהרוח התחילה לנשוב המהירות שלנו היתה ממש יפה. מכיוון שכיוון ועוצמת הרוח לא היו יציבים היינו צריכים להיות על המשמר כל הזמן, במיוחד כי רוב הדרך היינו על "פרפר" (הרוח היתה בדיוק מאחורינו אז מפרש אחד נמצא בימין והשני בשמאל). הרוח היתה בין 15-25 קשרים ובשלב מסוים הבנו כבר שאכן נגיע לפני החושך והימרנו באיזו שעה נגיע. קצת לפני ספינלונגה הורדנו את המפרש הראשי וצמצמנו מאוד את החלוץ (תודה לעופר ולפיילוט בוק שדיווחו לנו על משבי רוח חזקים באזור ההוא) כי הרוח התחילה לעלות והמשבים הגיעו עד 35 קשרים. נכנסנו ללגונה שבחלק הצפוני שלה נמצאת מושבת המצורעים ספינלונגה וחיפשנו את Joan, היאכטה של עופר. זיהינו אותה והתרגשנו מאוד מהמפגש הקרוב. הורדנו את העוגן ליד עופר כדי לסיים מאחוריו ותוך כדי הורדת העוגן ראיתי ראש שוחה במים. הבנו שזה עופר, שיום לפני כן אמר לנו שאין לו דינגי והוא מגיע מהסירה שלו לחוף בשחיה... בדבר כזה עוד לא נתקלנו. כבר פגשנו אנשים שלא היה להם דינגי אבל לרוב היה להם קיאק קטן או דרך יבשה אחרת להגיע לחוף. את עופר זה לא ממש מטריד. הוא שחה אלינו והדבר הראשון שאמר לנו אחרי שנה וחצי שלא נפגשנו היה "למה עגנתם כל כך רחוק? קשה לשחות עד אליכם..." (בצחוק כמובן). בתגובה ברגע שסיימנו לוודא שהעוגן תפוס כמו שצריך אסף קפץ גם הוא למים לעופר.

עופר עלה אלינו לסירה ומאז התחלנו להשלים את החסר של שנה וחצי. עופר הגיע לספינלונגה רק יום לפנינו אבל כבר מכיר את כל האנשים ואת כל הברים בעיירה Elounda שנמצאת בדרום הלגונה. מיד הוא לקח אותנו להכיר את כל החברים החדשים שלו בבר Miakoda. שיחקנו פול, דיברנו, צחקנו. איזה כיף לפגוש חברים!

אתמול בצהריים עשינו ארוחה ביחד בג'ינג'ה של פשטידת פטה ועגבניות מיובשות, סלט יווני, צזיקי, חצילים יוגורט ויין ובערב ארוחת ערב על ג'ואן עם פסטה מצוינת שעופר הכין לנו.

וממש עכשיו עופר ואסף יצאו עם הדינגי ועם רובי דייג לנסות לדוג לנו ארוחת צהריים...

Fishing

Last Updated on Wednesday, 14 September 2011 09:36
 
איך אנחנו דגים? PDF Print E-mail
Written by Assaf   
Saturday, 10 September 2011 08:19

מפעם לפעם אנחנו מקבלים מייל מאנשים שאנחנו לא מכירים בארץ ששמעו עלינו דרך הפייסבוק, פורום שיט או בדרכים אחרות ועוקבים אחרינו. הפעם קיבלנו מייל עם שאלות על הדרך שבה אנחנו דגים, אז החלטנו מיד לפרסם על זה כתבה.

גיא, הפוסט הזה מוקדש לך Smile

אז איך אנחנו דגים?

כל מה שנכתוב כאן הוא מנסיוננו האישי בלבד ואנחנו בהחלט לא מתיימרים להיות מומחים לדיג.

כדי לדוג מיאכטה בהפלגה אין צורך בציוד יקר!!. בהפלגה הראשונה שלנו עם הסקיפר השוודי היה לנו חוט דיג עם קרס בקצה, גלגלנו אותו על ווינץ' ואם נתפס דג הווינץ' "ניגן" בדיוק כמו רולר. בהתחלה הפתיון היה חתיכת איזולירבנד צהוב על הקרס ולטענת הסקיפר הם הצליחו לדוג כך במהלך חציית האוקינוס אבל לא הצליחו בקאריביים. אני בניתי פתיון מלאכותי קצת יותר מוצלח (משלט אליפטי סגול של מכונית וחבלים צבעוניים שמצאתי ליד החוף שנראה כמו תמנון/קלאמרי) ואתו הצלחנו לדוג גם בקאריביים. כלומר כל מה שחייבים זה חוט דיג וקרס.

היום אנחנו קצת יותר "משוכללים" ועדיין אין לנו הרבה ציוד יקר.

  1. מיקום וזמן – לדעתי אלו הדברים החשובים ביותר. הזמנים הטובים ביותר הם לפנות שחר (מוקדם מאוד בבוקר) או בדימדומים (עם שקיעה ומעט אחריה). בזמנים האלו היו ההצלחות הרבות ביותר אבל גם בכל שעה אחרת של היום אפשרי לדוג. בד"כ כלל אין לנו מידע על מיקום טוב לדיג ואנחנו פשוט מנסים לדוג כל הפלגה ואז זה ענין של מזל אבל לפעמים יש מידע. לדוגמא, ביציאה מסאו ויסנטה שבאיי קייפ ורדה ידענו שיש זרמים חזקים באיזור וכדאי לדוג לכן שיחררנו את ז'ורז'ט הז'ורזרה (אני יודע שזה לא המינוח המדוייק לסוג דיג זה, המינוח הנכון הוא טרולינג אבל לא נורא) מיד כשיצאנו לדרך ובאמת הצלחנו לדוג דג אחרי מעט זמן. בכל מקרה אנחנו מצליחים לדוג אך ורק רחוק מהחוף כלומר לפחות מייל אחד מהחוף ובד"כ הרבה יותר רחוק.
  2. חוט דיג - היום אנחנו דגים עם חוט בעובי 1 מ"מ ובינתיים הוא אף פעם לא נקרע לנו. בעבר השתמשנו בחוט בעובי 0.6 מ"מ ואיבדנו לא מעט פתיונות וחוטים.
  3. משך החוט - אנחנו משחררים בסביבות 30 מטר חוט. יש כאלה שטוענים שעדיף יותר ארוך, לנו זה מספיק טוב.
  4. קרס - אנחנו משתמשים בקרס בגודל  2-4 ס"מ לפעמים קרס יחיד (הכי זול וזמין) לפעמים בקרס כפול (יחידה אחת שלמה של שני קרסים מחוברים אחד לשני בזווית). אני הכי אוהב את הסוג הזה ולפעמים בקרס משולש. כולם טובים.
  5. סוג הפתיון - אנחנו משתמשים בשני סוגי פתיונות: הסוג הראשון הוא דמויי התמנון/קלאמרי. הפתיונות מהסוג הזה הם מאוד יעילים וזולים (לדעתי ממש אין צורך לקנות את הסוגים היקרים) וגם ניתן להכין אותם לבד בכל מיני דרכים. אם קונים לדעתי כדאי לקנות את הסוג הכי זול. בד"כ מגיעות כמה חתיכות גומי צבעוני פשוט לתוכם מכניסים משקולת אובלית, משחילים חוט, משחילים כמה חרוזים על החוט כדי שהקרס יהיה ממוקם לקראת ה"זנב" של הפתיון וזהו תמורת 5-10 יורו אפשר לצאת עם 5 פתיונות מוכנים. אפשר לבקש עזרה ממוכר בחנות כדי להרכיב את הפתיון, הם שמחים לעזור בד"כ. אני פשוט אוהב להרכיב בעצמי ובהפלגות לא חסר זמן. הסוג השני של פתיונות הוא סוג דמוי דג. הפתיונות האלו מנסים לדמות תנועה של דג במים. פתיונות מסוג זה אנחנו קונים ולא מכינים. בפתיונות מסוג זה אני קונה רק של חברות ידועות כמו YU ZURI (ואז הפתיון נקרא יוז'י) או RAPLA. כיום אני לא יכול לומר שיש יתרון לאחד מסוגי הפתיונות, שניהם משיגים תוצאות דומות אבל סוג התמנון זול הרבה יותר.
  6. גודל הפתיון - אנחנו משתמשים בפתיונות בגודל 10-15 ס"מ. התאוריה שלי היא שאם הפתיון קטן יותר יהיה קשה לדגים לראות את הפתיון כאשר מפליגים במהירות גבוהה ואם הפתיון גדול יותר עלול להתפס דג גדול מדי שגם עלול לקרוע את החוט וגם יהיה לנו מאוד קשה להעלות לסירה ולא יהיה מה לעשות עם כמות הדג הזו. לא יודע אם התאוריה נכונה אבל היא עובדת בשבילנו.
  7. צבע הפתיון - פה אני תמיד מתלבט. קראתי פעם במדריך לטרולינג שעדיף להשתמש בצבעים חמים בימי שמש מוארים ובצבעים קרים בימים אפרוריים. בכל מקרה כרגע משום מה יש לנו רק צבעים צהובים/כתומים/אדומים והם פועלים טוב.
  8. מהירות השיט - אנחנו אף פעם לא מתאימים את מהירות השייט למטרות דיג. אבל אנחנו מצליחים לדוג במהירויות של בין 4 ל 6 קשרים.
  9. רולר - אנחנו משתמשים ברולר (קנינו רולר יחסית זול ב 50 יורו). זה הרבה יותר נוח ומהיר לגלגל וגם זה לא תופס ווינץ'. בקיצור הרבה יותר נוח אבל לא הכרחי. את הרולר אנחנו מחברים לריילינג (אין לנו חכה).
  10. חיבור המערכת – בקצה החוט הראשי יש לנו תפס עם מיסב (swivel) שניתן לפתיחה וסגירה, בקצה כל פתיון יש לנו לולאה (קשר שמונה כפול) ואנחנו מחברים את הלולאה לתפס. אפשר גם בלי אבל כך הרבה יותר נוח. בנוסף בלי מיסב חוט הדייג עלול להתפתל וזה יכול לגרום לו נזק.

 

Tuna

Last Updated on Saturday, 10 September 2011 08:38
 
מפליגים ממלטה ליוון - הפלגה ארוכה אחרונה בינתיים! PDF Print E-mail
Written by Liat   
Friday, 09 September 2011 13:33

המיקום של החבית שהיינו קשורים אליה במלטה היה מעולה, מול Sliema, עם שורת חנויות ומסעדות לפנינו. התאים לנו מאוד בשביל לחגוג את יום הנישואים השלישי שלנו.

קרן ויוני עזבו אותנו וטסו להם בחזרה לישראל, אנחנו חזרנו עם דינגה לג'ינג'ה ומהרגע שהגענו לסירה היו המון זיקוקים בשמים מכיוון סן ג'וליאן, אותו מפרץ שבו התכוונו לעגון וברחנו משם כשראינו את הדוברה שמלאה בזיקוקים. הזיקוקים היו ממש מרשימים ובאופן כללי במלטה יש תחושה שהם חיים כדי להרים זיקוקים (אולי כבר כתבתי את זה בפוסט הקודם, אני לא בטוחה, אבל אם כן, זה רק מחזק את דעתי).

ביום הנישואים שלנו התפנקנו בפדיקור דגים ובסושי (לא מאותם דגים). אנחנו רואים לאחרונה שפדיקור דגים במקומות קטנים ומעוצבים קרוב לים הם די נפוצים באזור. אנחנו תוהים אם גם בארץ זה ככה?

נשארנו עוד יומיים קשורים לחבית, בינתיים הגיעו עוד חמש יאכטות צרפתיות שנקשרו גם הן לחביות. אחרי הלילה השלישי התכוונו לעזוב וקצת לפני שעזבנו הגיעו לבקש מאיתנו לעזוב. תזמון מצוין!

נקשרנו במרינה שהיינו בה כבר כמה לילות לפני כן כדי למלא מים ויצאנו לדרכנו לכיוון יוון. 350 מייל. הפלגה ארוכה אחרונה לפני שמתקרבים לישראל. לשם שינוי הרוח לא היתה מולנו בשום שלב של ההפלגה, רוב הדרך היתה לנו רוח מצוינת והיינו די מהירים. ג'ינג'ה היתה חמודה כהרגלה והשיטה אותנו על הגלים (הלא סימפטיים במיוחד) הכי רגוע שהיא יכולה. יום עבר ועוד לילה, משמרות לילה, משחקים באייפוד וקריאת ספרים, עוד יום ועוד לילה, חצינו נתיבי שיט, ראינו כמה וכמה אוניות בדרכן לחיפה ולאשקלון (חשבנו לתפוס טרמפ אבל ויתרנו בסוף) ולאחר כמעט שלושה ימים הגענו לעיירה Pylos שנמצאת בצד הדרום מערבי של הפלפונז. אזור הפלפונז נראה כשלוש אצבעות שלוחות מטה ולמעשה מפרידות בין הים היוני לים האיגאי. כשהפלגנו מישראל לכיוון הקאריביים הפלגנו דרך תעלת הקורינטוס הקרובה לאתונה, צפונית יותר מהפלפונז ועכשיו כדי לגוון, לחסוף את הכסף של המעבר בתעלה ובזכות הרוחות שהיו איתנו החלטנו לעבור דרך הפלפונז.

הגענו לפילוס בשבע בבוקר, קראנו בקשר לרשויות שאמרו לנו להיכנס למרינה ואם רואים מקום, אז להיקשר. אין אף אחד שאחראי על המרינה הזו. בנו אותה לפני כמה שנים, לא קיבלו אישורים להפעיל אותה בצורה מסודרת אז הרציפים קיימים אבל אין מים וחשמל ולא משלמים כסף. גם משהו. הרוח היתה די חזקה, המרינה די קטנה, פתחנו את עיני הנץ העייפות שלנו אחרי שלושה ימי הפלגה וחיפשנו טרף קל (מקום היקשרות). לא ממש היה כזה. בסופו של דבר נקשרנו ליד יאכטה אדומה אחרת (ג'ינג'ה רצתה להיות ליד קרובת משפחה. אפשר להגיד לה לא?)

הלכנו לעשות צ'ק אין ליוון, שילמנו ממיטב כספנו (30 יורו) על הטרנזיט לוג שכל יאכטה עם דגל לא של האיחוד האירופי צריכה ביוון. כששלחו אותנו למכס היו שם שני אנשים שרצו להגיד לנו לחזור עוד חצי שעה. אחד אמר - תחזרו עוד half hour והשני אמר - לא, לא, תחזרו עוד half an hour. והראשון שוב - לא, half hour... הפינג פונג הזה המשיך והמשיך עד שהבהרנו להם שהבנו ונחזור בעוד חצי שעה.

אחרי שסיימנו עם ענייני המזכירות פנינו לקניית גבינת פטה (טעימה!) ועוד כמה דברים קטנים וחזרנו לנוח בג'ינג'ה. בלילה התעוררתי מזה שמישהו עלה לנו על הסירה! חושי הגישוש בילוש שלי מיד נכנסו לפעולה, הצצתי דרך חלון השרותים וראיתי שהאיש מהסירה האדומה השכנה שלנו הגיע באישון לילה ולא היתה לו דרך לעלות לסירה שלו אלא דרכנו.

למחרת בבוקר הוא התנצל ואמרנו לו שאין בעיה ואנחנו מבינים לליבו. הוא נתן לנו המון טיפים על פילוס כולל איפה ממלאים מים ממש קרוב אלינו. הוא היה קצת עצוב כי הוא הגיע לסירה כדי למכור אותה. יש אמרה כזו שהיומיים השמחים ביותר בחיי בעלי יאכטה הם יום הקניה ויום המכירה. אבל הוא היה עצוב.. עד שהגיעו זוג איטלקים נחמדים וסיפרו שיש להם נזילה ממיכל הדלק וכולם התחילו לספר סיפורי צרות, ואז הוא קצת שמח שהוא מוכר את הסירה...

אחרי שלושה ימים בפילוס התחלנו את דרכנו לכיוון כרתים. חשבנו לעשות הפלגות יום ולאט לאט להתקדם לכרתים אבל הרצון להגיע גבר על הרצון להפליג רק ביום וכך מצאנו את עצמנו עוצרים רק בעיירה הקטנה והחמודה Finikunda שבאצבע הראשונה של הפלפונז ומשם הפלגנו ישירות לכרתים - 150 מייל, שלושים שעות בערך, דג טונה ממש גדול קצת לפני שהגענו ליעדנו ו... נחתנו בכרתים.

Last Updated on Friday, 09 September 2011 14:09
 
קרן ויוני מגיעים למלטה PDF Print E-mail
Written by Liat   
Tuesday, 30 August 2011 06:27

עוד לא הספקנו להתאושש מהמרתון המהנה עם נעם ו-12 שעות אחרי שהוא טס הגיעו קרן אחותי ויוני חבר שלה. לא ראינו את קרן מאז שהיא ביקרה אותנו ביוון לפני יותר משנה ואת יוני לא ראינו מאז שיצאנו מהארץ. היתה פגישה מרגשת ובאופן מוזר שוב היתה תחושה שרק אתמול נפגשנו...

ביומיים הראשונים איתם שכרנו רכב וטיילנו קצת באי. אכלנו את הדג המקומי Lampuki בכפר הדייגים מרששלוק בדרום האי, הסתובבנו בין הסמטאות הצרות בעיר Mdina וטיילנו בוולטה (בפעם השלישית בשבילנו) ובשלוש הערים העתיקות. היה כל כך חם שנכנסנו כמעט לכל חנות שהיה בה מזגן רק בשביל להתאוורר ולא משנה מה מכרו באותה חנות. זו הפעם הראשונה אחרי הרבה זמן שאנחנו נמצאים במקום שמגיעות אליו טיסות צ'רטר עם ישראלים. מוזר ללכת ברחוב ולשמוע עברית כמה פעמים ביום.

ביום חמישי ליוני היה יום הולדת 30. באותו יום יצאנו ממלטה לכיוון האי הקטן קומינו, גם הפעם בשביל לצלול. איזה כיף! מכיוון שיש לנו שני סטים של ציוד צלילה ושני מיכלי צלילה, רק קרן ואני צללנו באותו יום במערות Santa maria בקומינו. היתה צלילה יפה, גם הפעם הצבע הכחול החזק הפתיע אותנו כשיצאנו מהמערה לים הפתוח. אחר הצהריים הפלגנו לצפון האי גוזו (הפעם הבנו שחבל על הכסף של המרינה ועגנו ב-marsalforn). עשינו סיבוב קצר ליד המסעדות ובתי הקפה בעיירה הקטנה וחזרנו לג'ינג'ה כי שם חיכו לנו הסטייקים שקנינו מבעוד מועד לכבוד היום הולדת של יוני.

בזמן שקרן ויוני קפצו לטבילת שקיעה בים, הכנתי סופלה שוקולד עם גבינת מסקרפונה, אבל לא סתם, עם אלתור גאוני! עד היום לא עשיתי עוגה שצריך להקציף בשבילה. משום מה נדבקתי למתכון הזה עם המסקרפונה ושאלתי את אסף אם יש סיכוי שאולי הוא יקציף עם מקציף ידני. הוא חשב וחשב ופתאום כאילו נדלקה לו נורה מעל הראש והוא אמר שיש לו רעיון.

הוא חיבר את המקציף הידני למקדחה וזה פשוט יצא מעולה. המטבח של ג'ינג'ה משתדרג מרגע לרגע!

Makdeha

אסף הכין את הסטייקים, בקבוקי האלכוהול ואן גוך בטעמים שקרן ויוני הביאו מהדיוטי פרי כבר היו מוכנים לשתיה (אבל רק קצת, כי מחר צוללים) והתיישבנו לאכול. הסטייקים היו מעולים והקינוח היה בעייתי מאוד (טעים מדי) וכולם היו מאוד מרוצים. מזל טוב ליוני!

למחרת בבוקר אסף החליט לא להצטרף אלינו לצלילות ולעשות כמה עבודות בסירה. הוא לקח אותנו לרציף ומשם אסף אותנו אותו סטיבן שאיתו צללנו כשנעם היה איתנו. הצלילה השניה היתה שוב ב-Blue hole אבל לא היה לי אכפת כי אתר הצלילה מאוד יפה. גם הפעם כולם יצאו מרוצים מיום הצלילות. קבענו עם אסף שמשעה 13.30 יסתכל לרציף כל חצי שעה כדי לראות אם אנחנו שם ולבוא לאסוף אותנו. הגענו בדיוק רגע אחרי שהוא הסתכל ולא התחשק לנו לחכות עוד חצי שעה, אז סטיבן לקח אותנו לצד השני של המפרץ לנקודה הקרובה ביותר לג'ינג'ה ומשם אני שחיתי לסירה וקראתי לאסף שילך לאסוף את קרן, יוני וכל הציוד שלנו.

המשכנו עוד באותו יום לאותו מפרץ קטנטן וצר בדרום האי Mgarr ix-xini שהכרנו מאז שנעם היה איתנו. לפני החושך נכנסנו למערה מדהימה שליד עגנו. שוב משחקי האורות כל כך יפים. למחרת בבוקר קצת לפני שעזבנו התחילו להגיע הרבה סירות מקומיות וביניהן הגיעה מנועית קטנה עם זוג מבוגר. הם עגנו מולנו (עגינה ים תיכונית, קשורים לסלעים במפרץ) וכשהם שחו במפרץ הם ראו שיש לנו דגל של ארה"ב. הם שאלו אם אנחנו מארה"ב ואמרנו להם שאנחנו מישראל, סיפרנו להם איפה הפלגנו כי הם שאלו איך הגענו דווקא למלטה ואחרי כמה דקות אמרנו להם שאנחנו עוזבים לכיוון מפרץ סן ג'וליאן במלטה.

רגע לפני שאני ממשיכה את הסיפור - מהיום שהגענו למלטה, לפני עשרה ימים, לא היה יום שלא שמענו או ראינו או גם וגם זיקוקים בשמי מלטה וגוזו. נראה שהבילוי המועדף עליהם באי הוא לצפות בזיקוקים.

אותו זוג שפגשנו במפרץ בדרום גוזו שמעו שאנחנו מתכוונים לעגון בסן ג'וליאן והזהירו אותנו שיש באותו יום ויום למחרת איזו חגיגה שכמובן שיהיו בה המון זיקוקים, ועומדים לשים במרכז המפרץ בסן ג'וליאן דוברה וממנה ירו את הזיקוקים. זה לא נשמע טוב. המפרץ קטן מאוד וממש לא רצינו להיות שם כשזה קורה.

בכל זאת החלטנו להפליג לסן ג'וליאן ולהישאר שם רק לכמה שעות. הדוברה העמוסה בזיקוקים ענקיים כבר עמדה במרכז המפרץ ומיד הגיעו אנשים להזהיר אותנו ולבקש שנעזוב עד השעה 18.00. עזבנו כבר ב-16.00 ליתר בטחון וטוב שכך,, כי כשבאנו להרים את העוגן גילינו שהוא לקח איתו למעלה כבל תת מימי (שמסומן במפה אבל לא שמנו לב אליו...). דבר כזה כבר הרבה זמן לא קרה לנו. אסף עמד בחרטום, אני הייתי על ההגה והוא כיוון אותי כדי לנסות לחלץ את העוגן מהכבל. זה לא עזר. עברנו לתכנית ב'.

אסף קפץ למים עם מסכת צלילה, קצה של חבל ביד, צלל בערך שלושה מטרים (שם היה העוגן עם הכבל. באוויר, לא על הקרקעית), הכניס את החבל מתחת לכבל והעביר לי אותו מהצד השני. ככה החבל תפס באותו עומק את הכבל. אסף הוריד שוב שרשרת עוגן, הכבל נשאר עדיין בערך בעומק שלושה מטרים כי קשרנו אותו כך בעזרת החבל, אסף כיוון אותי כדי שהעוגן לא יתפס שוב בכבל והשתחררנו. הוא העלה את העוגן ויצאנו מהמפרץ. הפלגנו לסלימה וקיווינו להוריד שם את העוגן ושאף אחד לא יסלק אותנו משם כי לפי הפיילוט בוק לא תמיד מותר. הרוח כבר התחילה להתחזק לפי התחזית, התקרבנו לאט לאט וראינו שיש כמה סירות שקשורות לחביות (שמחוברות לקרקעית). על אחת מהסירות היו אנשים ושאלנו אותם אם הם יודעים אם מותר לעגון שם. הם אמרו שהגיעו אתמול ונקשרו לחביות ולא אמרו להם שום דבר. עשינו כמוהם. עד עכשיו אנחנו כבר יומיים כאן ואף אחד עדיין לא סילק אותנו.

בקרוב מתכננים לצאת לכיוון יוון. מתקרבים לארץ...

Last Updated on Tuesday, 30 August 2011 09:09
 
צוללים במלטה PDF Print E-mail
Written by Liat   
Tuesday, 30 August 2011 06:25

ההפלגה מהאי Favignana שנמצא מערבית לסיציליה למלטה (150 מייל בערך) עברה לאט ורגוע. היו שעות ארוכות שהפלגנו על מפרשים, אבל צב יכל לעבור אותנו בזחילה. היינו מאוד מאוד איטיים, אבל לפחות המנוע לא טרטר לנו בראש. בסופו של דבר הגענו לפנות בוקר למלטה והאטנו עוד יותר כדי להיכנס לנמל באור יום.

בשש בבוקר נקשרנו לרציף וחיכינו שמשרדי המרינה יפתחו שעתיים לאחר מכן. בינתיים הגיע האיש האחראי על הבריאות, החתים אותנו על טופס שאין חולים על הסירה, אין ירקות ממדינה אחרת ואין בעלי חיים. הוא גם הזהיר אותנו שהקרינה מאוד חזקה במלטה (חם פה מאוד!!) ושאנחנו צריכים להשתמש בקרם הגנה מהשמש (כאילו שאנחנו לא עושים את זה בכל מקרה).

היומיים הבאים היו ימי ארגונים בחום מטורף לאורחים שלנו. שטפנו את הסירה, נסענו באופניים לסופר LIDL ולעיר וולטה (והכל בעליות מטורפות. אלו לא שרירים שמתחזקים כשמפליגים...), כביסות, שטיפת הסירה, הברקת הריילינג (גם את זה צריך לעשות מדי פעם) ועוד ועוד.

בשישי שעבר בבוקר לאחר איחור קל בטיסה הגיע אלינו נעם. אותו נעם שחצה איתנו את האוקיינוס לכיוון הקאריביים. נעם שג'ינג'ה מאוד התגעגעה אליו (וגם אנחנו)! אחרי שנעם גילה את כל הדברים שהתחדשו מהפעם האחרונה שהוא היה אצלנו – גנרטור רוח, רצפות חדשות ועוד כמה דברים, התארגנו ויצאנו מהמרינה לכיוון האי Gozo.

Gozo הוא אי עוד יותר קטן ממלטה שנמצא צפונית למלטה. בינו לבין מלטה יש אי אפילו עוד יותר קטן שנקרא Comino והוא לא מיושב. הפלגנו לגוזו כדי לצלול שם. בלילה היינו קשורים במרינה בגוזו ובדיעבד זה היה מיותר כי יכלנו לעגון במפרץ Marsalforn בצפון האי אבל בפיילוט בוק שלנו היה רשום שרדוד שם מדי.

כרגיל במקומות חדשים הלכנו לבדוק איפה אנחנו נמצאים. התחלנו ללכת, ראינו את כל מעבורות הרכבים משמאלנו ופנינו ימינה לתוך האי. ראינו סבא, סבתא ושני כלבים נכנסים לשביל קטן ואמרנו לעצמנו שבטוח שווה ללכת אחריהם וכך עשינו. עברנו דרך גלגל מים ונעם החליט שהוא צריך לבדוק איך המים מרגישים בתוך הגלגל. משם המשכנו לעיירה קטנה ושמענו קולות מכיוון מסוים. הלכנו בעקבות הרחשים בין הסמטאות והגענו לארוע השנה בעיירה! ערב בינגו מטורף! זו היתה בהחלט חוויה אנטרופולוגית.

בבוקר אספה אותנו סטפניה נהגת השודים מדרום האי ולקחה אותנו למועדון הצלילה Atlantis שבבעלותה בצפון האי. ציוותו את נעם, אסף ואותי למדריך האנגלי סטיבן שהיה בנקאי בעבר והחליט שנמאס לו והוא רוצה להיות מדריך צלילה.

צללנו ב-Blue hole וב-Inland sea (למעוניינים אפשר למצוא מידע על האתרים האלה באינטרנט). שתי הצלילות האלה הם צלילות מערות וקניונים ומה שמיוחד בהן הם הצבעים וההשתקפויות מתוך המערות החוצה. נהננו מאוד בשתי הצלילות ואחריהן שכרנו מיכלים כדי להמשיך לצלול מג'ינג'ה.

עברנו למפרץ בדרום גוזו שנקרא Mgarr Ix-Xini, היינו כבר ממש עייפים אבל נעם ואני לא ויתרנו על צלילת לילה. ירדנו עם פנסים כמובן והיינו מרותקים לאזור קטן מאוד במשך 45 דקות. מדהים כמה רואים בלילה שלא רואים ביום. בעיקרון חיפשנו סוסוני ים שסטיבן אמר לנו שאמורים להיות שם. לא ראינו אותם, אבל ראינו תמנון, סרטנים, שרימפסים ועוד ועוד.

למחרת היה לנעם יום הולדת ושוב חגגנו בצלילות כמובן. הפעם צללנו גם בגוזו וגם בקומינו ואחרי שהחזרנו את המיכלים למועדון הצלילה הפלגנו בחזרה למלטה.

את היום האחרון של נעם איתנו העברנו בשיטוטים בערי החוף של מלטה. כמובן שהיה כיף מאוד, אבל גם קצר מאוד.

האינטרנט שלנו כאן לא מספיק חזק בשביל להעלות תמונות לפיקסה, אז אני מצרפת לינק לתמונות מהצלילות שהעליתי לפני כמה ימים לפייסבוק: http://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150267552606088.333782.699331087

Last Updated on Tuesday, 30 August 2011 09:03
 
<< Start < Prev 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Next > End >>

Page 4 of 24