Follow Jinja_sailBoat on Twitter

Sponsored Links


Designed by:
SiteGround web hosting Joomla Templates
Jinja
דגים דגים דגים דגים PDF Print E-mail
Written by Liat   
Wednesday, 04 August 2010 15:48

ביום שבת בבוקר אסף גילה לרביב שיש לנו רובה דיג. מאותה שניה רביב החליט שהוא יצליח לדוג דגים, שהוא חייב לדוג אותם, ושאנחנו נאכל אותם. אבל באותו למרות שעגנו ליד חוות דגים, לא היו ממש דגים שהיה אפשר לתפוס. אחרי השתכשכות במים במשך כמה שעות, הפלגנו לאי Ithaca.האי נקרא ככל הנראה על שמו של הגיבור המיתולוגי, איתקוס והיה ביתו של הדמות המיתולוגית אודיסאוס. ב-1953 רעידת אדמה חזקההחריבה חלק גדול מהאי (וגם מהאי קפלוניה).

הפלגנו לעיר הגדולה באי - Vathi, רוב הדרך על מפרשים והרוח היתה לא כל כך חזקה. באמצע ההפלגה פחות או יותר אסף הוריד חבל למים עם לולאות להחזקה ורביב ורועי ירדו להיגרר אחרי גי'נג'ה, שזזה באיטיות רבה של 1-2 קשרים.

P1170661_Small

אחרי שהם עלו בחזרה, המשכנו להפליג עד שהגענו לעיר. הסיבה שבחרנו להגיע לשם בעצם היא כי היינו צריכים למלא את מיכלי המים. בדיוק כשנקשרנו עברה מיכלית מים ושאלה אם אנחנו צריכים מים. ענינו שכן ושאלנו מה המחיר. הופתענו מאוד לגלות ש-100 ליטר מים עולים 6 יורו (!!) כשבדרך כלל המחיר הוא 1 יורו ל-100 ליטר או 5 יורו ליום שלם, בשימוש חופשי. בלית ברירה שילמנו מחיר מופקע על מים.

אחרי מנוחה קצרצרה אסף ניגש למלאכת הכנת ארוחת ערב, ורועי מיד ירד לרציף וחזר אחרי כמה דקות עם סיסמא לאינטרנט מהמסעדה הקרובה ביותר. בדרך כלל כשאנחנו רוצים סיסמא לאינטרנט אנחנו יושבים בבית קפה/מסעדה, מזמינים משהו קטן ומבקשים את הסיסמא לאינטרנט. אבל בקטע הזה אין כמו ילדים. מי יכול לסרב לילד חמוד שמבקש את הסיסמא..

שכחתי לספר על ההתמכרות החדשה של ארבעתינו בימים שרועי ורביב היו פה – רועי הגיע עם ipod ורביב עם iphone ולשניהם על המכשיר היה משחק ממכר בשם Traffic rush. רועי הראה לנו את המשחק ביום שהם הגיעו ומאותו רגע, כל הזמן העברנו בינינו את המכשירים וקבענו שיאים חדשים. כמובן שרועי עבר את כולנו בגדול, אבל כולנו השתפרנו...

P1170645_Small

אחרי ארוחת הערב רועי ניגן בגיטרה והשמיע לנו את השיר שהוא כתב והלחין. ואחר כך גם רביב ניגן, ואז ראינו כולנו ביחד פרק על המעמקים בסדרה Planet earth.

ביום ראשון בבוקר הרגשנו רעידות בתוך היאכטה והבנו שזה ככל הנראה קשור לעוגן, ואכן היאכטה שלידינו יצאה ותפסה לנו את העוגן. אחרי כמה דקות הם שחררו את העוגן, משכנו את השרשרת והעוגן נתפס שוב אבל החלטנו לצאת כי לא סמכנו על זה שהעוגן תפוס חזק. רועי עדיין ישן אבל בכל זאת יצאנו לדרך. הרמנו את העוגן, רביב גלגל את רועי לצד השני של המיטה, שחרר את שרשרת העוגן (שכל הזמן נערמת ונתקעת בתא), הרבה רעש ורועי עדיין ישן.

עברנו למפרץ ממש קרוב לעיר, בהפלגה של מייל מהעיר למפרץ היתה לנו רוח קדמית – צד – גבית, חלשה – בינונית – חזקה. הרוח פה קצת משוגעת. עגנו במפרץ, אכלנו ארוחת בוקר ומיד רביב קפץ למים עם הרובה. היתה לנו שיחה על דיג. אמרתי לו שקצת קשה לי עם זה, למרות שאני כן אוכלת דגים. זה קצת פסיכולוגי, אבל קשה לי עם המחשבה שאנחנו אלו שהורגים את החיה. בכל זאת רביב יצא מהמים עם דג שהוא בעצמו דג, ושמח מאוד. גם אני שמחתי בשבילו שהוא הצליח.

לקראת הצהריים התקפלנו והפלגנו למפרץ יפה בדרום האי. הרוח היתה חזקה מאוד, וג'ינג'ה הגיעה לשיא מהירות חדש – 8.1 קשרים, והיא עוד היתה עם ראשי וחלוץ מצומצמים. הרוח הגיעה עד 30 קשרים וכל פעם צמצמנו קצת יותר את החלוץ. ראינו מרחוק מכות רוח חזקות יותר ויאכטות בהטיה חזקה וצפינו שהרוח שם חזקה יותר. כמעט כשהגענו למפרץ עף לרביב הכובע מהרוח. כשנכנסנו למפרץ הרוח היתה עדיין חזקה מאוד, רביב רצה להוריד את הדינגי כי התכוננו לעגינה ים תיכונית ובמשב רוח הדינגי העיפה לו גם את המשקפי שמש... קצת מבאס, אבל לא נורא. ניסינו לעגון בעומק המפרץ שלוש פעמים והעוגן לא נתפס. בסוף עברנו למקום אחר בתוך המפרץ וסוף סוף הצלחנו לעגון. שניה אחרי שנקשרנו רביב זינק עם הרובה למים, ופתאום... דג ועוד דג ועוד דג, אחד אחרי השני. הוא אמר שמצא סלע שלידו כנראה הדגים לא רואים אותו באור של אחר הצהריים.

P1170729_Small

במפרץ שהיינו בו לא היה שום דבר חוץ מכמה יאכטות בודדות ופתאום שמענו רעשים וראינו עיזים ביבשה. רועי אמר שהוא יורד לדינגי, ואחרי פחות מדקה הוא צעק שהוא השתחרר ונסחף. לא היו איתו משוטים והרוח היתה מאוד חזקה, והוא התרחק די מהר מהיאכטה. רגע לפני זה אסף יצא מהמקלחת, אבל באינסטינקט מטורף הוא הוריד מהר את הבגדים וקפץ לים, שחה מהר מהר עד הדינגי עם רועי בתוכה, תפס אותה ומשך אותה בחזרה לג'ינג'ה...

לארוחת ערב כמובן אכלנו דגים טעימים, ואחר כך שקענו בשיחות מעניינות עד הלילה.

Last Updated on Wednesday, 04 August 2010 16:02
 
אורחים חדשים מגיעים... PDF Print E-mail
Written by Liat   
Wednesday, 04 August 2010 12:17

האורחים החדשים כבר התחלפו באורחת חדשה אחרת, אבל לא היה לנו אינטרנט כמה ימים, אז העדכונים הם קצת באיחור...

ביום חמישי הפלגנו שעתיים ל-Mesolongi. מה שמעניין שם הוא שצריך לעבור תעלה צרה מאוד של שני מייל כדי להגיע למעגן. משני צידי התעלה יש ברכות מלח ששייכות למפעלי מלח. אחרי שהגענו לשם ירדנו עם הדינגי לחוף, ובניגוד לרוב המקומות שהיינו בהם ביוון, במסולונגי ה"עיר" לא נמצאת ליד המעגן, צריך ללכת לשם. התחלנו ללכת וראינו זוג בדרך שהולכים לכיוון המעגן. הנחנו שהם בעלי יאכטה וניגשנו אליהם לשאול אותם איפה יש סופרמרקט. האישה כל כך התלהבה לדבר איתנו ולספר לנו כל פרט על העיר שבה היא גדלה (הם סתם הלכו לים, בלי קשר ליאכטות), והסבירה לנו איפה הסופר ואיפה המעדניה ואיפה כדאי לאכול ואמרה שאנחנו כמו הילדים שלה ורצתה לתת לנו את מספר הטלפון שלה למקרה שנצטרך משהו... עד שבעלה כבר סחב אותה מאיתנו כי הוא ממש רצה ללכת לים. דווקא לנו היה נחמד לדבר איתה.

הבעיה היתה שהלכנו לעיר בסיאסטה שלהם, מנוחת הצהריים. כבר נתקלתי בסיאסטות בכל מיני מדינות, אבל היוונים מנצחים בגדול. מנוחת צהריים בערך מ-13.00 עד 17.30 או 18.00... בקושי מצאנו מקום פתוח לאכול, ואחר כך הלכנו לעשות קניות לקראת הגעתם של רביב ורועי. חזרנו עם המון קניות שיכלנו לסחוב רק בזכות העגלת סבתות שלנו, העמסנו אותה על הדינגי וחזרנו לג'ינג'ה, לערב של מנוחה. בשישי בבוקר הכנתי בצק להכין חלות לשבת, ואז שטנו שוב עם הדינגי כדי להמשיך את הקניות, ניסינו להשיג לרועי את כל האוכל שהוא אוהב לאכול בבית, ומסתבר שזו לא משימה כל כך פשוטה כאן. מי היה מאמין שאי אפשר להשיג גבינה לבנה?

קבענו עם רביב ורועי בשעה 15.30 במרינה הקרובה לביתנו (עגנו במפרץ ליד מרינה), אבל החלה עוד לא היתה מוכנה ולא יכלתי להשאיר את התנור דולק אז הגענו באיחור של רבע שעה ורביב קצת נלחץ שאולי יש יותר מעיר אחת ביוון שנקראת מסולונגי והוא לא הגיע למקום הנכון. לקחנו בהתחלה את רועי בדינגי לג'ינג'ה, נשארתי איתו שם ואסף חזר למרינה לקחת את רביב עם המזוודות והגיטרה.

IMG_8902_Large

הם הגיעו אלינו אחרי טיסה מהארץ, נסיעת אוטובוס של שלוש שעות ומונית, ובמקום לנוח הם היו נחושים בדעתם להתחיל להפליג כמה שיותר מהר כדי לא לבזבז את היום. התארגנו מהר מהר, יצאנו בתעלה הצרה ממסולונגי והפלגנו מערבה לכיוון מקום העגינה הקרוב ביותר, אי קטנטן ולא מיושב בשם Oxia. לא היתה רוח רוב הדרך ושטנו עם מנוע. אסף לימד את רועי "להחזיק" הגה,

P1170648_Large

איך לתקן את הכיוון, לקחת נקודה באופק ולהפליג לכיוון שלה ורועי הבין, הפנים ולקח אותנו ליעדנו. קצת לפני שהגענו עלתה הרוח, פתחנו את המפרשים ואפילו היינו צריכים לצמצם את הראשי. עוצמת הרוח באזור האיים כאן מאוד מאוד מושפעת מהאי עצמו. כלומר, הרוח מאוד חזקה בקרבת האי.

הגענו בשעה שמונה בערב ולהפתעתינו גילינו שבמקום העגינה שרשום בפיילוט בוק (מלפני עשר שנים) יש חוות דגים. חיפשנו מקום עגינה אחר בתוך אותו מפרץ, מצאנו אזור יחסית רדוד (עשרים מטרים) ועגנו עגינה ים תיכונית. זה הרבה יותר קל כשיש עוד אנשים על היאכטה שעוזרים. אני על ההגה, רועי, אסף וקצה החבל חתרו עם דינגה לחוף. רביב שחרר להם את החבל, וכשאסף קשר אותו לסלע רביב משך את שארית החבל. וזהו, עגנו במפרץ יפה.

החושך ירד וירח צהוב יפה עלה.

P1170824_Large

הפחמים כבר התחממו בגריל והסטייקים מצאו את עצמם בדרך לשם. אכלנו אותם עם חלות טריות שאפיתי, ואחרי הארוחה כולם הלכו לישון עייפים אך מרוצים.

Last Updated on Wednesday, 04 August 2010 12:27
 
לאט לאט ובזהירות PDF Print E-mail
Written by Liat   
Monday, 02 August 2010 21:26
ביום ראשון בבוקר עברנו מהעגינה במפרץ ונקשרנו במעגן. האיש האחראי הורה לנו להיקשר בקצה הרציף. אחרי שנקשרנו הוא נתן לנו מפה ומידע על העיירה Galaxidhi. אפילו מהמפה היה ברור שאין יותר מדי מה לעשות שם, אבל עדיין המקום מאוד נחמד ונעים. נשארנו עוד יומיים בעיירה הזו, אסף התחיל לעבוד על המתקן לכוסות שהוא רוצה לשים בקוקפיט. כל פעם מחדש אני נפעמת מהדברים שהוא בונה - לוקח חתיכת עץ והופך אותה למוצר. מדהים. בשלישי בבוקר יצאנו מ-Galaxidhi לכיוון דרום כדי לצאת מהמפרץ ואז לכיוון מערב. היו לנו כמה אופציות לסיום היום ואמרנו שנחליט תוך כדי הפלגה בהתאם לתנאים. ידענו שאמור להיות בחוץ בופור 4-5 (רוחות של 15-20 קשרים), אבל חטפנו הפתעה ביציאה מהמפרץ. הרוח ברגע עלתה ל-25 קשרים, 30, משבים של 32, 34 קשרים... זו היתה הפעם הראשונה שנתקלנו ברוח בעוצמה כזו. מראש כבר הרמנו את הראשי מצומצם, ועם משבים בעוצמה כזו היינו חייבים מיד לצמצם את גם את החלוץ. צמצמנו אותו לחצי בערך וזה עדיין לא הספיק, ההטיה של הסירה היתה גדולה מאוד, אז צמצמנו אותו עוד והשארנו רק ממש מעט ממנו פתוח. היינו מאוד לא יעילים והפלגנו לאט, אבל בטוח. כשיצאנו מהמפרץ, המשבים לא היו יותר מ-29 קשרים ופתחנו מעט את החלוץ, אבל אז גם היו גלים שהגיעו מכיוון מערב. הרוח היתה מערבית והפלגנו בגלסים. מולנו היה זרם של 1-1.5 קשרים, כך שהתקדמנו עוד יותר לאט. היו לנו בערך 20 מיילים להפליג במהלך היום עד לאי הקטן Trizona, אבל בהפלגה עם גלים וזרם נגדנו הבנו שלא נגיע לשם לפני החושך רק באמצעות מפרשים. החלטנו שבשעה 17.30 אנחנו עושים הערכת מצב ומרחק ומחליטים מתי מניעים. בשעה 18.00 הנענו והפלגנו שעתיים (מה שאומר שבשש שעות הפלגנו רק 12 מייל) עד Trizona. נכנסנו למפרץ ומיד נרגעו הגלים וירדה הרוח. היו שם הרבה מאוד יאכטות, וסוף סוף לא צ'רטרים (כל הסירות צ'רטר נראות פחות או יותר אותו דבר. מעניין לראות יאכטות אחרות) שעגנו בתוך מרינה, ועוד שתי יאכטות שעגנו במפרץ מחוץ למרינה. הצטרפנו אליהן, בין שתיהן בדיוק בשקיעה. אחרי מנוחה בערב, למחרת בבוקר יצאנו לעוד יום עמוס ברוח חזקה, גלים וזרם מולנו. רצינו להגיע קרוב ככל האפשר לMesolongi, ששם קבענו עם רביב (הבעל של אילנית בת דודה שלי) ורועי הבן שלו ביום שישי. ביום הזה היה אפילו יותר קשה להתקדם מאשר ביום הראשון כי התקרבנו לאזור צר מאוד, החיבור בין Gulf of Corinth ל-Gulf of patras. בדיוק בחיבור יש גשר מיתרים יפה, וכשהתקרבנו אליו לא האמנו - הזרם היה 2-2.5 קשרים מולנו. ממש האט אותנו וקצת שיבש לנו את התכניות להמשך היום. בסופו של דבר החלטנו להפליג באותו יום ל-Krioneri, מקום קטן קטן שמרחוק נראה כאילו שאין שם כלום, ואפילו אחרי שעוגנים נראה שאין שם כלום (והיינו היאכטה היחידה שם), אבל כשירדנו עם הדינגי לעיירה גילינו מקום קטן וחמוד, עם מעט תיירות, נראה שיוונית בלבד. התחביב של כולם שם הוא כנראה לשבת ליד המעגן עם חכה ולדוג במשך שעות (נשמע כמו הנמל ביפו פתאום) כשהילדים מתרוצצים מסביב ושוב הגענו למסקנה ששווה לבחור מקום קטן ולא מוכר מהפיילוט בוק ולהגיע דווקא אליו.
 
תעלת הקורינטוס PDF Print E-mail
Written by Liat   
Monday, 26 July 2010 09:50

התלבטנו די הרבה אם לעבור לצד המערבי של יוון דרך הפלפונז (מדרום ליוון) או דרך תעלת הקורינטוס שנמצאת די קרוב לאתונה. כלומר, מקצר זמן אבל עולה כסף. מכיוון שנאלצנו לעזוב את תורכיה בתחילת חודש יוני ולא הספקנו להצטייד שם בכל מה שהיינו צריכים, ההחלטה היתה שנעצור בפיראוס, וכן נעבור בתעלת הקורינטוס.

ביום רביעי בבוקר, במעגן באגינה, אסף עלה לראש התורן כדי להתקין אור עגינה קבוע. עד עכשיו כל פעם שעגנו במפרץ, שמנו אור עגינה מעל הקוקפיט והורדנו אותו בבוקר. אחרי שעה וחצי בראש התורן, ולמרות שהיה מאוד חם כבר בשמונה בבוקר, הותקן האור. אחרי עוד ארגוני סופר, שטיפת ג'ינג'ה, התחלה של הכנת מתקן לכוסות לקוקפיט, יצאנו מאגינה בצהריים אחרי שלא נחנו לרגע.

ראינו שכבר מאוחר מדי בשביל לעבור את התעלה באותו יום וגם היינו עייפים מדי, אז עצרנו במפרץ דרום מזרחית לתעלה ללילה. ברגע שהגענו אסף נשפך לישון ואני הכנתי שתי צנצנות של חמוצים והמשכתי לשייף את העץ בסיפון.

למחרת בבוקר יצאנו בשעה תשע מהמפרץ והיתה רוח בעוצמה מצוינת אבל כרגיל, מולנו בדיוק. לא הנענו את המנוע אלא הפלגנו בגלסים לכיוון תעלת הקורינטוס. בשעה 12.00 הודענו להם בקשר שאנחנו מגיעים ואחרי כמה דקות הורדנו את המפרשים, ראינו את התעלה מולנו והגענו לרציף שלפני התעלה. נקשרנו שם ב-Long side אחרי יאכטה נוספת שהגיעה רגע לפנינו, ואסף הלך לשלם (180 יורו!) על המעבר בתעלה. רוחב התעלה הוא כ-25 מטרים והאורך שלה הוא בערך שישה קילומטר. אפשר לעבור רק בכיוון אחד כל פעם, וכל כיוון פתוח שלוש שעות. לשמחתנו הצד שלנו היה פתוח בדיוק כשהגענו. שחררנו את החבלים ונכנסנו לתעלה. לפנינו קטמרן תיירים שרוצים לראות את התעלה ויאכטה נוספת ומאחורינו עוד יאכטה, מפליגים אחד אחרי השני על מנוע כמובן בתעלה הצרה.

מאוד נהננו מהחצי שעה של המעבר בתעלה. זה מדהים שחפרו תעלה כזו באמצע ההרים, והעובדה שהיא כל כך צרה נותנת לחוויה אפקט מעניין, שקשה להסביר אותו. למרות שהדרך היתה די קצרה, אפילו הנוף בתוך התעלה השתנה כל כמה דקות - מערות בסלע בדופן התעלה, גשרים, מים כחולים-ירוקים רדודים בצד. ודבר נוסף שקרה לפחות לי במעבר בתעלה היא התחושה שעשינו צעד נוסף משמעותי במסע שלנו עם ג'ינג'ה.

ביציאה מהתעלה יש אזור של 60 מייל בערך די צר (בערך 1 עד 5 מייל) עד שמגיעים לים היוני.

כשיצאנו מהתעלה היתה רוח די חזקה. התרחקנו קצת עם מנוע מפתח התעלה לפני שאנחנו מרימים מפרשים, ואיך שהרמנו אותם הרוח נעלמה כלא היתה. אחרי שחיכינו כמה דקות והרוח לא חזרה, הנענו את המנוע, שקלנו מחדש את צעדינו (לאן להמשיך) והחלטנו להפליג קצת צפון מזרחה לכיוון שלושה איים קטנטנים שאפשר לעגון ליד אחד מהם.

העברנו ליד אחד מהאיים האלה את חמישי ושישי בבטלה גמורה, סוף סוף קצת מנוחה. היה חם מאוד וניצלנו את מי הים הקרירים להתרעננות כל כמה שעות. בשישי בערב הכנו ביחד עוגת תפוחים מצוינת מהספר סודות מתוקים של קרין גורן, ובשבת בבוקר בלי רוח בכלל, עזבנו את המפרץ והפלגנו לכיוון Galaxidhi.

לא היתה רוח רוב הדרך וההגה האוטומטי שלנו עבד מעולה. קצת כאב לנו הלב על שעות המנוע המבוזבזות, אבל לא היתה לנו ברירה, כבר שלושה ימים לא היתה טיפת רוח באזור במהלך היום. בדרך ראינו הרבה מאוד דולפינים קטנים בקבוצות גדולות. ולשם שינוי אפילו לא היינו צריכים להתקרב אליהם, פשוט הפלגנו בכיוון שלנו והם צצו מכל הכיוונים, ושחו באזור שלנו כמעט שעה. היה ממש כיף. תמיד יש תחושה מעולה כשיש דולפינים בסביבה.

קצת לפני שהגענו ל- Galaxidhi עלתה רוח קלילה גבית, ובשביל השקט הרמנו מפרשים. נשארו לנו רק עוד ארבעה מייל עד העיירה, ולקח לנו בערך שעתיים להגיע עם מפרשים בגלסים בגביות. הכניסה למפרץ היא בין איים קטנטנים וסלעים ולמרות זאת נשארנו עדיין על מפרשים בזהירות בזהירות ובאיטיות.

עגנו מחוץ לרציף כי בפיילוט בוק שלנו (שקבלנו במתנה מהבעלים הקודמים של הסירה ולכן הוא מלפני 10 שנים) היה רשום שמאוד רדוד קרוב לרציף ולא רצינו להסתכן. איך שעגנו, עלתה הרוח (למה לא יכלה להגיע כמה שעות לפני??) וזה רק עזר לנו לוודא שאנחנו עוגנים טוב.

הורדנו את דינגה והמנוע שלה ושטנו לעיירה, שהתגלתה כקטנה, ציורית ונעימה. כל מסעדה או בית קפה מעוצב בצורה יפה ושונה מהאחר. איך שהגענו פגשנו שלושה ישראלים בסירה Westwind. את יוסי, בעליה פגשנו עוד במספנה בהרצליה והוא סיפר לנו שהוא מתכנן לחצות את האוקינוס האטלנטי השנה. עכשיו יוסי נמצא כאן עם דינה אישתו ועם חבר שלהם מיכאל. היה נחמד לפגוש אותם, לדבר איתם ולהתארח אצלם על היאכטה.

Last Updated on Monday, 26 July 2010 10:14
 
הבית של פיסטוק PDF Print E-mail
Written by Liat   
Tuesday, 20 July 2010 06:50

אנחנו באגינה כבר מיום שישי. עוגנים במעגן ומאחורינו רעש ובלאגן של מסעדות, בתי קפה, כרכרות עם סוסים, ותיירים שיכורים שמסתובבים ליד היאכטות עד אמצע הלילה. אבל סך הכל, מקום ממש נחמד.  בכל פינה בעיר מוכרים פיסטוקים בכל הצורות האפשריות - פיסטוקים קטנים וגדולים, רגילים ומומלחים, כאלה שנפתחו על ידי מכונה או נפתחו בטבעיות עם הזמן, פיסטוקים ללא קליפה, פיסטוקים בדבש, וניל עם פיסטוקים ועוד. וכמובן, יש באי המון עצי פיסטוק.

עד אתמול קרן אחותי היתה איתנו, היה מאוד כיף וגם מאוד חם. כל יום נאלצנו (ממש מסכנים...) להימרח בהמון קרם הגנה וללכת לטבילה בים כדי להתרענן. אתמול קרן עזבה (כבר אמרתי שהיה ממש ממש כיף איתה?), ומהרגע שהיא עלתה על המעבורת לפיראוס, אנחנו עובדים במרץ - אסף תיקן את הפנמה שנתלשה לנו לפני המון זמן (עוד בארץ), מכין מתקן לכוסות, ועוד. אני מנקה, מכבסת, משפכטלת ומשייפת את הלכה ההרוסה על העץ בחוץ, והכל בחום מטורף.

מחר אנחנו ממשיכים הלאה לכיוון תעלת הקורינטוס. אנחנו מתכננים לחצות אותה מחר או מחרתיים. זה נשמע כמו חוויה מדהימה, כמובן שנעדכן הכל באתר.

ובינתיים, אני מצרפת את הסרט שצילמנו בשבוע שעבר בהפלגה בין אגינה לאגיסטרי - דולפינים שוחים לידינו כמעט חצי שעה. קרן ערכה את הסרט וכרגיל יצא מצוין.

 

 

 

Last Updated on Tuesday, 20 July 2010 15:39
 
<< Start < Prev 21 22 23 24 Next > End >>

Page 21 of 24